Datasets:

LevMuchnik

/

SupremeCourtOfIsrael

like 6

HebrewVerdicts\96\200\016\E10\96016200_E10.txt

בג"ץ 1620/96

HebrewVerdicts\96\200\016\E10

קובי ברעם נ. רונן קן דרור

96016200_E10.txt

96016200.E10.doc

פסק-דין

ad96b002a635a59b063e595dd22ae96b447c5a7d379f1ae75c12f1e95a995d7c

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1620/96 וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט ת' אור המערער : קובי ברעם נגד המשיבים : 1. רונן קן דרור 2. המגן, חברה לביטוח בע"מ ערעור וערעור שכנגד על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו מיום 14.12.95 בת"א 1961/90 שניתן על ידי כבוד השופט ד"ר ג' קלינג בשם המערער : עו"ד משה ענבר בשם המשיבים : עו"ד יצחק מנדה פסק-דין השופט ת' אור : 1. המערער, יליד 20.8.69, נפגע ביום 21.1.89 בתאונת דרכים. בית המשפט המחוזי חייב את המשיבים בתשלום פיצויים למערער על נזקיו בתאונה הנ"ל. בפנינו ערעור וערעור שכנגד על סכום הפיצויים שנפסק. עיינו בערעור ובערעור שכנגד, ובסיכומי באי כוח הצדדים, ומסקנתנו היא שאין עילה להתערב בסכומי הפיצויים אשר נפסקו בפרטי הנזק השונים. 2. המערער עתר להגשת ראיות נוספות בערעור. בקשתו היא, להגשת דו"חות של המוסד לביטוח לאומי שנערכו לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, מהם ניתן ללמוד, לטענתו, על החמרה במצבו הרפואי ועל קשיים בשיקומו ובמציאת מקור הכנסה עבורה. דין בקשה זו להדחות. המסמכים אותם מבקש המערער להגיש אינם מסמכים המותרים בהצגה במסגרת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1976-, בהיותם חוות דעת רפואיות של גורמים במוסד לביטוח לאומי. מסמכים אלה גם אינם מהווים ,על פי תוכנם, ראיה אשר יש הצדקה להתיר את הגשתה בשלב הערעור על פי המבחנים להגשת ראיות נוספות בערעור (ראו ע"א 597/81 טויטו נ' דוד , פ"ד מז(2) 874). הערעור והערעור שכנגד נדחים. אין צו להוצאות. ניתן היום, כד' בכסלו התשנ"ט (13.12.98). ה נ ש י א המשנה לנשיא ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 96016200. E10

קובי ברעם נ. רונן קן דרור

96016200.E10

אזרחי

1998-12-13

1996-02-29

false

ע"א 1620/96

פסק-דין

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\96\200\016\A05\96016200_A05.txt

בג"ץ 1620/96

HebrewVerdicts\96\200\016\A05

קובי ברעם נ. רונן קן דרור

96016200_A05.txt

96016200.A05.doc

החלטה

8e90386c25969bc1c5ada60451ae470fa92df76c8464bb8c75395ab88bccce92

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1620/96 - ג' וערעור שכנגד בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער והמשיב בערעור שכנגד : קובי ברעם נגד המשיבים והמערערים 1. רונן קן דרור בערעור שכנגד: 2. המגו חברה לביטוח בע"מ סיכומים בכתב צ ו על יסוד תקנה 448 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, אני מורה כי בעלי הדין יסכמו את טענותיהם בכתב וימציאו שלושה העתקים מהסיכומים לבית משפט זה, והעתק לצד שכנגד במישרין כנגד אישור. היקף הסיכומים של כל בעל דין בשלושת שלבי הטיעון הראשונים לא יעלה על שבעה עמודים בגודל 4 A . תשובות המערער והמערערים שכנגד, כמפורט בסעיפים 3 ו4- להלן, לא יעלו על שלושה עמודים. ההדפסה תהיה ברווח וחצי לפחות תוך השארת שוליים מספיקים. להלן הסדר להגשת הטענות: 1. המערער יגיש את טענותיו תוך שלושים יום מיום מסירת החלטה זו. לכתב הטענות יצורף עותק מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית משפט קמא; 2. המשיבים - המערערים בערעור שכנגד - יגישו את תשובתם לטענות המערער ואת טענותיהם בערעור שכנגד תוך שלושים יום מהיום שהומצאו להם טענות המערער; 3. המערער - המשיב בערעור שכנגד - יגיש את תשובתו לערעור שכנגד תוך עשרים יום מהיום שבו הומצאו לו הטענות בערעור שכנגד, ורשאי הוא, תוך אותה תקופה, להשיב לתשובת המשיבים בערעור, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונו להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערער כי אין ברצונו להשיב כאמור; 4. המערערים בערעור שכנגד רשאים להשיב לתשובת המשיב בערעור שכנגד תוך חמישה-עשר יום מהיום שבו הומצאה להם התשובה, או תוך אותה תקופה להודיע לבית המשפט כי אין ברצונם להשיב כאמור. היעדר תשובה תוך התקופה האמורה ייראה כהודעה של המערערים שכנגד כי אין ברצונם להשיב כאמור. ניתן היום, כ"ג בשבט התשנ"ח (19.2.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. A05 /דז/

קובי ברעם נ. רונן קן דרור

96016200.A05

אזרחי

1998-02-22

1996-02-29

false

ע"א 1620/96

צו

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\96\200\016\I09\96016200_I09.txt

בג"ץ 1620/96

HebrewVerdicts\96\200\016\I09

קובי ברעם נ. רונן קן דרור

96016200_I09.txt

96016200.I09.doc

החלטה

2e16a6082c3ffbf15a23728cad4fa1381c359d2a029665332bc37813bdfaf68d

ב בית המשפט העליון ע"א 1620/96 בפני: כבוד השופט י' זמיר המבקש : ברעם קובי נגד המשיבים : 1. רונן קן-דרור 2. המגן חברה לביטוח בע"מ בקשה לקביעת מועד דיון החלטה בתיק זה ניתן (ביום 19.2.98) צו בדבר סיכומים בכתב. ביום 21.4.98 הגיש המערער (המשיב בערעור שכנגד) בקשה לתיקון הודעת הערעור ולהגשת ראיות נוספות. בהחלטתי מיום 2.6.98 קבעתי כי בקשות אלה יידונו על-ידי ההרכב שישמע את הערעור. התוכן של הסיכומים בכתב במקרה כזה נקבע בהודעת נשיא בית המשפט העליון בדבר אופן הטיפול בבקשות להגשת ראיות נוספות בערעור המתנהל על-פי צו סיכומים בכתב, אשר נתפרסמה בפ"ד מו(3) 1. לפי הודעת הנשיא, לא תהיה בסיכומים בכתב המוגשים בתיק זה לפי הצו מיום 19.2.98 התייחסות לראיות הנוספות שהמערער מבקש להגיש בערעור. אם ההרכב שידון בערעור יחליט להיעתר לבקשה ולהתיר את תיקון הודעת הערעור והגשת הראיות הנוספות, יהיה בידי אותו ההרכב לקבוע את דרך הטיעון המשלים בעקבות כך, אם בדרך של טיעון בעל-פה, אם בדרך של סיכומים משלימים בכתב, ואם בדרך משולבת. המערער, שהגיש ביום 29.7.98 בקשה לקביעת מועד לשמיעת טעון בעל פה בבקשותיו לתיקון הודעת הערעור ולצירוף הראיות הנוספות, יעלה בקשה זאת בפני ההרכב, יחד עם הגשת תשובתו לתשובת המשיבים בערעור לפי הצו בדבר סיכומים בכתב, וההרכב יחליט אם לקיים דיון בעל-פה או להסתפק בטענות הצדדים בכתב. ניתנה היום, י"ח באב תשנ"ח (10.8.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96016200. I09

קובי ברעם נ. רונן קן דרור

96016200.I09

אזרחי

1998-08-10

1996-02-29

false

ע"א 1620/96

החלטה

ע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\690\039\E01\97039690_E01.txt

בג"ץ 3969/97

HebrewVerdicts\97\690\039\E01

מדינת ישראל נ. אבו רביע חאלד

97039690_E01.txt

97039690.E01.doc

החלטה

a59fc680a2830332a608c830fa3fc008b983a7c55e8a24e251506cad6767a1bd

בבית המשפט העליון רע"ב 97 / 3969 בפני: כבוד השופט ת' אור המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: חאלד אבו-רביע בקשת רשות ערעור ובקשה לעיכוב ביצוע לפי סעיף 62ג לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש, התשל"ב1971- בשם המבקשת: עו"ד ענר הלמן החלטה המשיב מתבקש להגיב בכתב לבקשה לרשות ערעור ולבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשו בתיק זה, וזאת תוך עשרה ימים מיום שיומצא לו העתק של הבקשות. עד להחלטה, שתינתן לאחר קבלת תגובת המשיב, מעוכב בזה, ארעית, ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.6.97 בתיק ע"ש 770/97. עם קבלת תגובת המשיב, או בחלוף המועד להמצאת התגובה על ידו - לפי המוקדם מהשניים - יש להביא בפני את התיק. ניתנה היום, כד' בסיון התשנ"ז (29.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97039690. E01

מדינת ישראל נ. אבו רביע חאלד

97039690.E01

בג"ץ

1997-06-30

1997-06-26

false

רע"ב 3969/97

החלטה

רע"ב

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\690\039\G03\97039690_G03.txt

בג"ץ 3969/97

HebrewVerdicts\97\690\039\G03

מדינת ישראל נ. אבו רביע חאלד

97039690_G03.txt

97039690.G03.doc

החלטה

dea4c880ce0af3add0135001fa9d099c97a1a2e125e3d4c947ff239f6c9d785b

ב בית המשפט העליון רע"ב 3969/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' דורנר כב' השופט י' גולדברג העותר : מדינת ישראל נגד המשיב : אבו רביע חאלד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 15.6.97 בע"ש 770/97 שניתן על ידי כבוד השופט א' בייזר תאריך הישיבה: י"ט באלול תשנ"ז (21.9.97) בשם העותר : עו"ד ענר הלמן בשם המשיב : בעצמו החלטה המדינה תבדוק אפשרות של שיקום קבוצתי, ותוסיף ותבדוק את מועד השיחרור המינהלי. על-פי המידע שנקבל נחליט על דבר המשך הדיון. המידע יימסר לבית-המשפט תוך 21 ימים. צו העיכוב שניתן ביום 22.7.97 ימשיך לעמוד בעינו. המשך המשפט יכול שיהיה לפני כל הרכב. ניתנה היום, י"ט באלול תשנ"ז (21.9.97) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039690. G03

מדינת ישראל נ. אבו רביע חאלד

97039690.G03

בג"ץ

1997-09-22

1997-06-26

false

רע"ב 3969/97

החלטה

רע"ב

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\690\039\E02\97039690_E02.txt

בג"ץ 3969/97

HebrewVerdicts\97\690\039\E02

מדינת ישראל נ. אבו רביע חאלד

97039690_E02.txt

97039690.E02.doc

החלטה

7507e1a2b8d981f00e0afccffd035162c3d12d8a5b15b1406453f60ddc0c69a8

בית המשפט העליון רע"ב 3969/97 בפני: כבוד השופט ת' אור העותר : מדינת ישראל נגד המשיב : אבו רביע חאלד בקשת רשות ערעור ובקשה ל עיכוב ביצוע לפי סעיף 62ב לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב1971- בשם העותר: בעצמו החלטה להעביר להרכב שלושה. עד להחלטת ההרכב ובהמשך להחלטתי מיום 19.6.97, יעוכב ביצוע החלטת בית המשפט המחוזי מיום 15.6.97 בתיק ע"ש 770/97. יש לקבוע לדיון בהקדם, בתוך חודשיים מהיום. ניתנה היום, יז' בתמוז התשנ"ז (22.7.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי עכב/ 97039690. E02

מדינת ישראל נ. אבו רביע חאלד

97039690.E02

בג"ץ

1997-07-22

1997-06-26

false

רע"ב 3969/97

החלטה

רע"ב

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\690\039\G04\97039690_G04.txt

בג"ץ 3969/97

HebrewVerdicts\97\690\039\G04

מדינת ישראל נ. אבו רביע חאלד

97039690_G04.txt

97039690.G04.doc

החלטה

c9d3236be271cc8a5cccf13d211e82b0ac6d17e08ad666acc82b0bfb97f7d57b

ב בית המשפט העליון רע"ב 3969/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין העותר : מדינת ישראל נגד המשיב : אבו רביע חאלד החלטה הודעת המדינה מיום 12.10.97 תועבר מיידית לידי המשיב. מזכירות בית-המשפט מתבקשת לקבוע המשך שמיעה באורח דחוף ביותר (לפני כל הרכב). עד להחלטה אחרת ייוותר צו עיכוב הביצוע בעינו. ניתנה היום, י"ב בתשרי תשנ"ח (13.10.97) ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039690. G04

מדינת ישראל נ. אבו רביע חאלד

97039690.G04

בג"ץ

1997-10-13

1997-06-26

false

רע"ב 3969/97

החלטה

רע"ב

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\690\039\J05\97039690_J05.txt

בג"ץ 3969/97

HebrewVerdicts\97\690\039\J05

מדינת ישראל נ. אבו רביע חאלד

97039690_J05.txt

97039690.J05.doc

פסק-דין

87e75a20021376a7451b4678aedc0e8255c5a470ec4ec6815abd54cfd831360b

ב בית המשפט העליון בירושלים רע"ב 3969/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' קדמי כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: אבו רביע חאלד ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 15.6.97 בע"ש 770/97 שניתן על ידי כבוד השופט א. בייזר תאריך הישיבה: ג' בחשון התשנ"ח (3.11.97) בשם המבקשת: עו"ד ענר הלמן בשם המשיב: בעצמו פסק-דין השופטת ט' שטרסברג-כהן: 1. בית המשפט המחוזי (כבוד השופט בייזר), ביטל את מדיניות נציב בתי הסוהר לפיה, אסירים תושבי חוץ אינם משובצים במסגרת שיקום פרטני. על כך מבקשת המדינה רשות ערעור. לאחר ששמענו טענות באי כוח הצדדים אנו מחליטים לתת רשות ערעור ודנים בבקשה כבערעור על פי הרשות שניתנה. העובדות 2. המשיב תושב הרשות הפלשתינאית מכפר איתאח שבאיזור, הורשע בעבירת רצח והוא מרצה עונשו מאז 11.7.82. נשיא המדינה קצב את עונשו ל26- שנה ותאריך שחרורו המשוער הוא 10.7.2008. תאריך תום ריצוי 2/3 מהתקופה הוא 10.11.99 ושחרורו המנהלי, 26.5.99. המשיב עתר לשינוי סיווגו כאסיר, מקטגוריה ב1- לקטגוריה ב2- כדי לאפשר שיבוצו בעבודות שיקום פרטני ולאפשר לו ליהנות מחופשות ללא צורך באישור לכל חופשה. המשיב נהנה מחופשות מסודרות, המחייבות אישור משטרה לפני כל יציאה לחופשה. החלטת בית משפט קמא 3. בית משפט קיבל את עתירתו של המשיב, בקובעו, כי מדיניות נציב בתי הסוהר שלא להתיר יציאה של אסירים תושבי חוץ לעבודות שיקום פרטני, מחוץ לכותלי הכלא, הינה מפלה ובלתי סבירה. לפיכך, הורה הוא להביא את המשיב בתוך 30 יום בפני ועדת שיקום שתבדוק אם מתאים הוא לשיקום פרטני. החלטתו עוכבה עד למתן החלטה בבית משפט זה. טענות המדינה 4. טענות המדינה כנגד החלטת בית המשפט המחוזי נטענות הן במישור עקרוני כללי, והן במישור האישי-פרטני. במישור העקרוני, טוענת המדינה, כי החלטת הנציב, פרי מדיניותו, נעשתה כדין וכי היא ראויה וסבירה ואין בה משום הפליה בין שווים, אלא יש בה משום הבחנה בין שונים, שהשוני ביניהם הוא רלוונטי. במישור הפרטני טוענת היא, כי לא נתקיימו התנאים האישיים לשיבוץ המשיב בשיקום הפרטני וכי הוא אינו מתאים לכך. המשיב עתר אומנם בתחילה לקבלת היתר לשיקום פרטני אך הוא מוכן "להסתפק" בשיקום קבוצתי, שגם בו אין המבקשת - כעניין של מדיניות - מוכנה לשבצו. הבסיס הנורמטיבי 5. נושא שיקום אסירים פליליים בבתי הסוהר בישראל, מוסדר בתקנות 50-60 לתקנות בתי הסוהר התשל"ח1978- (להלן: "התקנות") ובפקודת נציבות בתי הסוהר 12.14.04 מסגרות לשיקום אסירים פליליים בבתי הסוהר בישראל (להלן: הפקודה). תקנה 50 לתקנות קובעת סמכות כללית ומסמיכה את מנהל בית הסוהר לסייע בידי אסיר, שהסתגל לתנאי בית הסוהר, לנקוט בצעדים שיהיה בהם לעזור בשיקומו עם שחרורו. תקנה 52 לתקנות, דנה בשיקום הפרטני ומסמיכה את הנציב, לפי שיקול דעתו, ליתן לאסיר העומד בתנאים מסוימים, היתר לצאת לעבודה שיש עמה תמורה, מחוץ לבית הסוהר, ללא ליווי צמוד . תקנה 52א דנה בנושא השיקום הקבוצתי ומסמיכה את הנציב, לפי שיקול דעתו, ליתן לאסיר, העומד בתנאים מסוימים, לצאת לעבודה שיש עמה תמורה, מחוץ לכותלי בית הסוהר, בליווי ובהשגחה של אדם שהנציב הסמיכו לכך. בליווי ובהשגחה, עיקר השוני בין השיקום הפרטני והשיקום הקבוצתי. מטרת עבודת השיקום נקבעה בסעיף ב לפקודה כדלקמן: 1. מטרת עבודת השיקום היא לקדם את השתלבותו התקינה של האסיר בחברה כאזרח שומר חוק בדרך של הקניית הרגלי עבודה, מקצוע, השכלה, ערכים באמצעות שילובו במקום עבודה מתאים והקניית משאבים נוספים באמצעות פעולות חינוך וטיפול שונות. 2. פקודה זו קובעת עקרונות, כללים ותהליכים בכל הכרוך בהוצאת אסירים לעבודת שיקום." 6. סעיף ד לפקודה מפרט את הכללים להפניית אסירים למסגרת שיקום, ביניהם: העדר סיכון לשלום הציבור ולביטחון המדינה; מצב בריאות תקין; יתרת מאסר שלא תפחת מ3- חודשים ולא תעלה על 42 חודשים; תפקוד חיובי בבית הסוהר; וקיומה של אפשרות להמשך התהליך השיקומי בקהילת מגוריו של האסיר לאחר שחרורו. שירות בתי הסוהר קבע קריטריונים למיון אסירים לצורך שיקום, מהם, תפקודיים-התנהגותיים ומהם טיפוליים. מדיניות שירות בתי הסוהר, הינה ככלל, כי תהליך השיקום מעצם אופיו ומטרתו, מיועד לאסירים תושבי ישראל בלבד ואינו מיועד לאסירים תושבי חוץ. קריטריון זה איננו מופיע בין הקריטריונים שבסעיפי הפקודה הנ"ל ובכללים המנויים בהם, עם זאת הוא פועל יוצא של אותם כללים המשמשים תשתית לגיבושה של המדיניות. ואלה עיקרי השיקולים למדיניות האמורה: 7. טענות המבקשת הן בקצרה כלדקמן: בהיות השיקום הליך טיפולי מובנה ולא טובת הנאה, ובהיות אסירים תושבי חוץ ככלל ואסירים תושבי האזור בפרט, מנועים מלהישאר בישראל לאחר שחרורם ממאסרם, אין טעם בהפנייתם להליך שיקומי כמשמעותו בפקודה, הליך שממילא לא יסייע בקליטתם בקהילתם מחוץ לישראל. ההליך השיקומי נועד לשקם את האסיר בעזרת בני משפחתו והקהילה בה אמור הוא להיקלט לאחר שחרורו. האסיר תושב הארץ אמור לחזור ולהיקלט בה. לא ניתן לשלב במסגרת ההליך השיקומי את קהיליית או משפחת האסירים תושבי חוץ, שילוב שהוא קריטי להצלחת הליך השיקום. עמדה זו נסמכת על חוות דעת של גורמים מקצועיים המטפלים בשיקום אסירים והיא מתבקשת גם מן העובדה ששיקום כזה נעשה תוך התחשבות בעבודת האסיר בעבר, בעבודתו העתידה, באזור מגוריו ובהתאמתו המקצועית להשתלבות בקהילה לאחר שחרורו. המשיב, כתושב האזור, אינו רשאי להסתובב חופשי בארץ גם אלמלא היה אסיר. לא יתכן מצב, בו יותר לו לעשות כן, דווקא כאשר הוא מרצה עונש מאסר על עבירת רצח, בכלא ישראלי. החשש להימלטות מן המאסר, במיוחד של אסיר תושב הרשות הפלשתינאית והסיכון הביטחוני אם יינתן לאסיר כזה לצאת מדי יום לעבודה מחוץ לכותלי בית הסוהר, הם רציניים וממשיים. אסיר תושב חוץ שהיה מעורב בביצוע עבירות פליליות או ביטחוניות בישראל מוכרז לאחר שחרורו כ"מוגבל כניסה" ונמנעת ממנו אוטומטית כניסה לישראל למשך חמש שנים לפחות משיקולי שמירה על שלום הציבור ובטחונו ומחשש של גורמי בטחון מעודף מוטיבציה של האסיר לביצוע פעילות עוינת בישראל כדי לנקות עצמם מחשש של שיתוף פעולה. מכאן, שיש טעם רב במניעת יציאת אסיר כזה לעבודה המאפשרת לו להסתובב חופשי בתחומי המדינה, דווקא בתקופת מאסרו. מקומות העבודה מחוץ לכלא למטרת שיקום, מצויים במשורה ומספרם מוגבל. האינטרס לשקם בראש וראשונה, אסירים תושבי ישראל בבחינת "עניי עירך קודמים", הוא לגיטימי. תכליתו של השיקום, היא - בין השאר - מניעת פשיעה עתידה בישראל. השיקום אמור להוציא את האסיר ממעגל חיי הפשע ולאפשר לו להשתלב בחברה הישראלית לאחר שחרורו. האינטרס הציבורי לשקם אסירים שיחזרו לחיק החברה הישראלית, גדול לאין שיעור מזה המצדד בשיקום אסירים שכניסתם לישראל תימנע לאחר שחרורם. אומנם יכול ושיקום יסייע לאסיר לחזור לחיק קהילתו בחו"ל, אלא שתכלית זו היא משנית ואינה עומדת בראש סדר העדיפויות של הרשויות המקומיות לאור עדיפויות קודמות. עם זאת מכיר שירות בתי הסוהר, בצורך לטפל באסירים תושבי חוץ ומפנה אותם למסגרות של הכשרה מקצועית ותעסוקה בתוך כותלי בית הסוהר על פי כישוריהם ועל פי אפשרות השירות ומאפשר להם לקבל שכר בעד העבודה על מנת שיוכלו לסייע למשפחותיהם. גם בעניין זה מבוססת המדיניות על חוות דעת מקצועית של ד"ר זיגלבוים ראש מינהל טיפול ושיקום בשירות בתי הסוהר. מכאן, שאין התעלמות מדאגה לצורכי אסירים תושבי חוץ במישור זה, אם כי לא באופן זהה לאסירים תושבי הארץ. נראה לנו, כי כל השיקולים הנ"ל הם ענייניים ורלוונטיים לעניין ההבחנה בין אסירים תושבי הארץ לבין אסירים תושבי חוץ. האם לוקה מדיניות הנציב בהפליה פסולה? שוויון ואפליה 8. הציר המרכזי בענייננו, סובב סביב טענת האפליה. האפליה היא הפן השני של הזכות לשוויון. השוויון מחייב אי אפליה. הזכות לשוויון הוכרה בשיטתנו המשפטית, כזכות יסוד של האדם באשר הוא אדם, מימים ימימה. זכות זו היא נשמת אפו של משטרנו החוקתי. השוויון שהגדרתו אינה אחידה, הוגדר בהגדרה היפה לענייננו, כ"יחס שווה אל בני אדם, אשר לא קיימים ביניהם הבדלים של ממש, שהם רלוונטים לאותה מטרה." (ד"נ 10/69 בורונובסקי נ' הרבנים הראשיים לישראל , פ"ד כה(1) 7, 37). ביסוד ההפליה טמונה ההנחה כי השניים שווים זה לזה בתכונותיהם ולפיכך זכאים הם לזכות שווה. אולם כאשר יש בין השניים הבדלים של ממש, רלוונטיים לאותה המטרה, הופכת ההפליה מהפליה פסולה להבחנה מותרת. יש איפוא, להבדיל בין אפליה פסולה לבין אבחנה מותרת. אומר על כך הנשיא אגרנט בד"נ 10/69 הנ"ל, בע' 35: "בית משפט זה, קבע, לא פעם אחת, כי יש להבדיל תמיד - הן לצורך פרשנות החוק והן כקנה מידה לסבירות הפעולה המינהלית של רשות ציבורית בעלת סמכות דיסקרציונית - בין הפליה פסולה (להלן: הפליה) לבין הבחנה מותרת. עקרון השוויון, אשר אינו אלא הצד השני של מטבע ההפליה ואשר המשפט של כל מדינה דמוקרטית שואף מטעמים של צדק והגינות להמחישו, משמעותו, כי יש להתייחס, לצורך המטרה הנדונה, יחס שווה אל בני אדם, אשר לא קיימים ביניהם הבדלים של ממש, שהם רלוונטיים לאותה מטרה... אם ההבדל או ההבדלים בין אנשים שונים הינם רלוונטיים למטרה הנדונה אזי תהיה זו הבחנה מותרת, אם מתייחסים אליהם, לצורך אותה מטרה, יחס שונה, ובלבד שההבדלים ההם מצדיקים זאת... תהא זו הבחנה מותרת, אם השוני בטיפול בבני אדם שונים ניזון מהיותם נתונים בשים לב למטרת הטיפול במצב של אי שוויון רלוונטי (ראה מובאות שם)". אומר על כך השופט זוסמן בע"א 5/51 המצוטט בהסכמה על ידי השופט לוין בבג"צ 141/82 רובינשטיין ואח' נ' יו"ר הכנסת , פ"ד ל"ז(3) 141, 149 מול האות א': "כאשר מסיבותיהם של שני מקרים הן שונות, רשאי, ולפעמים אף חייב, המחוקק להתייחס אליהם בצורה שונה, וכל הפליה שמקורה בשוני המסיבות, אין לערער עליה. כדי שייפסל דבר מחמת היותו הפליה, יש לברר אם ההפליה היא בלתי צודקת או בלתי הוגנת היינו אם מסיבות זהות גררו אחריהן יחס שונה מטעם המחוקק. האבחנה בין מסיבות שונות, מאידך, אין בה משום הפליה". בשורת פסקי דין שניתנו לאחר הכנסו לתוקף של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו נאמרו דברים ברוח זו. ראו: בג"ץ 4541/94 מילר נגד שר הביטחון , פ"ד מט(4), 94, 109: "...הכלל הוא כי שונות רלוואנטית עשויה להצדיק הבחנה. הלוא בכך טמון שורש ההבדל בין הפליה פסולה לבין הבחנה כשרה". 9. אין חולק כי גם לאסירים זכות לשיוויון ביניהם. כאשר מדובר בזכות שאינה מוענקת על-ידי החוק עצמו אלא החוק מעניק לרשות השלטונית המוסמכת שיקול דעת להעניק את הזכות האמורה על-פי שיקול דעתה, קובעת הרשות מדיניות במסגרת מתחם של אפשרויות סבירות. אם הרשות נמנעת מראש מלהעניק לאיש טובת הנאה, ובהנחה שהחלטה כזו היא כדין, לא ניתן לבוא אליה בטרוניה. לא כך משהחליטה להעניק אותה טובת הנאה והיא מעניקה אותה לפלוני ואינה מעניקה אותה לאלמוני, מטעמים מפלים, הרי אם קיים דמיון בין פלוני ואלמוני והשניים שווים בתכונותיהם, נוצרת בכך הפליה פסולה (השופט ברק בבג"צ 637/89 "חוקה למדינת ישראל" נ' שר האוצר , פ"ד מו(1) 191, 205). מכאן, שכאשר אין השנים דומים ואינם שווים בתכונותיהם, ההפליה אינה פסולה. זכות אסירים לשיקום 10. מוסד שיקום האסירים והסדרי שיקומם נקבעו בחוק. לרשות המוסמכת - נציב בתי הסוהר - הוענק שיקול דעת ביישום החוק. הנציב מצא לגבש מדיניות המבחינה בין אסירים תושבי הארץ לבין אסירים תושבי חוץ, מהנימוקים שפורטו לעיל. אכן, קיימות זכויות בסיסיות, כמו הזכות לחיים ולכבוד, אשר אין לפגוע בהן או לשלול אותן גם ממי שאינו אזרח או תושב המדינה. לא כזו היא הזכות לשיקום האסיר. זכות זו אינה זכות מוקנית; זוהי זכות שעצם הענקתה ואופן הענקתה, נתונים לשיקול דעתו של הנציב. זוהי זכות בעלת גוון סוציאלי שאינטרסים ציבוריים מובהקים משמשים בהענקתה. זוהי זכות המוענקת לשם השגת תכליות מסוימות, באמצעים מסוימים, המאפשרים הענקתה או שלילתה בהתאם לנסיבות. מובן שהענקתה לאחד ושלילתה מאחר, איננה יכולה להיעשות באופן שרירותי על ידי הפליה בין שווים אולם ניתן להעניקה לאחד ולשוללה מאחר, על בסיס הבחנה בין שונים . שיקול הדעת של הרשות חייב להיות מופעל בהגינות, מטעמים ענייניים, הוגנים, רלבנטיים, צודקים, וללא הפליה פסולה (בג"צ 637/89 הנ"ל). 11. "... עקרון השוויון הוא בעיקרו דריוואטיבי, ולעיתים קרובות ניתן לעשות שימוש במקומו גם במונחים אחרים: כגון זכויות, סבירות, צדק, והיגיון... ". בין השיקולים להבחנה בין שונים ניתן באופן לגיטימי לתת את הדעת למשאבי הציבור המוגבלים. כמו כן, "אי אתה יכול לשקול שיקולים של שיויון מבלי להביא בחשבון הערכות ערכיות. הערכות כאלה עשויות להשתנות מחברה לחברה ומתקופה לתקופה". (השופט ש' לוין בבג"צ 141/82 הנ"ל בע' 149). 12. חוקים פדרליים רבים של ארצות הברית, מעניקים יחס שונה לאזרחים ולזרים. כל אותם חוקים, מושתתים על העיקרון שהבחנה בין זרים לבין אזרחים לצורך הענקת הטבות למיניהן, מבוססת מבחינה חוקתית ומאפשרת מתן הטבות לקבוצה אחת ואי נתינתן לקבוצה אחרת, שכן, לא קיימת חובה קונסטיטוציונית לספק לכל הזרים את אותן ההבטות המסופקות לאזרחים. השאלה אם הבחנה בין אזרחים ללא אזרחים לעניין הענקת הטבות היא חוקתית, עולה בהקשרים רבים ולא רק לגבי אסירים. בארצות-הברית נבדקה לא אחת חוקיותם של חוקים המעניקים הטבות לאזרחי המדינה ושוללים אותן מזרים, ונשאלה השאלה אם נוגדים הם את חוקת ארצות הברית. באחד המקרים נבחנה השאלה אם ביטוח רפואי נוסף, לתושבי ארצות הברית, שאינו מוענק לזרים שאינם תושבי קבע, הוא חוקתי. בית המשפט החליט בחיוב, בקובעו כי לא קיימת חובה קונסטיטוציונית לספק לזרים את אותן ההטבות הסוציאליות המוענקות לתושבי המדינה ולאזרחיה (ראו: Mathews, Secretary of Health, Education, and Welfare v. Diaz Et Al , 426 U.S. 67(1976) ). גם בחקיקה הישראלית קיים הבדל ברור בהענקת זכויות שונות לאזרחי המדינה לעומת זרים שאינם אזרחיה. דומה, שאין מקום להעלות טענה בדבר אי חוקתיותם של חוקים אלה. אין לראות בהחלטה המעניקה לתושבי המדינה ואזרחיה זכות קדימה בהנאה ממשאביה המוגבלים, משום החלטה מפלה (בג"צ 114/78 בורקאן נ' שר האוצר , פ"ד לב(2) 800, 805 מול האות א'). בענייננו, אמנם אין מדובר בזכות המוענקת בחוק, אלא בהפעלת סמכות על פי חוק, אלא שבעקרון, התשתית הרעיונית זהה. המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי אין החלטת הנציב לוקה באפליה פסולה. יחסיות הזכות לשוויון 13. גם אילו סברתי שנפגע השוויון בין אסיר תושב ישראל ותושב חוץ - ואינני סבורה כן - לא הייתי מוצאת כי המדיניות שהותוותה על-ידי הנציב אינה סבירה. ומדוע? הזכות לשוויון אינה מוחלטת. זוהי זכות יחסית. על יחסיותו של עקרון השוויון והצורך באיזון בינו לבין ערכים אחרים. ראו: א' ברק פרשנות במשפט (תשנ"ג, כרך שני - פרשנות החקיקה) 459 - 460; וכן 153/87 שקדיאל נגד השר לעניני דתות , פ"ד מב(2) 221, 242 מול האותיות ה'-ו'. גרעינה הקשה של זכות זו הוא באיסור הפליה מחמת גזע, מין, דת וצבע. בהפליה מטעמים אלה, נפגע באופן בסיסי כבודו של האדם כאדם. ככל שהזכות מתרחקת ממעגל מרכזי זה, כך נעשית היא חלשה יותר אל מול זכויות אחרות איתן היא מתנגשת. כאשר מדובר בהטבות כלכליות או סוציאליות, יש ושיקולים ענייניים ואינטרסים כלכליים, מדיניים, סוציאליים ובטחוניים, יצדיקו סטיה מעקרון השוויון לטובת אותם אינטרסים לגיטימיים. כבודו של אסיר תושב חוץ, כאדם, לא נפגע על ידי אי שיבוצו בשיקום, גם אם נוצר בכך אי שוויון, פרט לפגיעה המגולמת באי השוויון עצמו. הוא מקבל חופשות מסודרות, הוא משולב בעבודה בשכר בתחום בית הסוהר והוא נהנה מן הזכויות שאסירים אחרים מסוגו נהנים מהן. בכך נעשה איזון הולם בין האינטרסים המשמשים בזירה. אכן, הוא איננו יכול לצאת לעבוד מחוץ לכלא, מה שאסיר תושב הארץ יכול לעשות (אם יתמלאו התנאים לכך), אולם פגיעה זו כשלעצמה, אינה קשה דיה כדי לגבור על אינטרסים אמיתיים, רציניים וחשובים הניצבים מנגד והראויים להגנה, שנמנו לעיל. מכאן, שגם אילו נדרשתי לקריטריונים שבפסקת ההגבלה של חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, הייתי מוצאת כי הפגיעה בזכות במקרה דנן נעשית לתכלית ראויה ואינה עולה על הנדרש. ראוי לציין, כי הנציב נעזר לצורך גיבוש מדיניותו בחוות דעת של מומחים לנושא. עוד ראוי להעיר, כי הטיפול בנושא ההתאמה הפרטנית של המשיב, לשיקום, מתייתר, לאור ההחלטה העקרונית. 14. סוף דבר, המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי השיקולים והנימוקים שהביאו את הנציב לגבש מדיניותו במסגרת שיקול הדעת שהוענק לו בדבר שלילת זכאותם של אסירים תושבי חוץ לשיקום פרטני או קבוצתי, איננו לוקה בחוסר סבירות ואיננו מפלה בין שווים. ההבחנה בין שתי הקבוצות - בהתחשב בשיקולים הגלומים בה - איננה בלתי צודקת ואיננה בלתי הוגנת. תכונותיהם ונסיבותיהם של חברי שתי הקבוצות אינן זהות. נימוקיו ושיקוליו של הנציב הם לגיטימיים ורלוונטיים. הם לוקחים בחשבון את השוני בין קבוצות האסירים, המצדיק התייחסות שונה אל כל קבוצה בהקשר לשיקום. לפיכך, דעתי היא כי מדיניותו של הנציב אינה לוקה בהפליה פסולה ודינה להישאר על כנה. אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את החלטתו של השופט קמא. ש ו פ ט ת השופט מ' חשין : אני מסכים. ש ו פ ט השופט י' קדמי : אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינה של השופטת ט' שטרסברג-כהן. ניתן היום, י"ב בכסלו התשנ"ח (11.12.97). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97039690. J05

מדינת ישראל נ. אבו רביע חאלד

97039690.J05

בג"ץ

1997-12-14

1997-06-26

false

רע"ב 3969/97

פסק-דין

רע"ב

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\690\051\H01\97051690_H01.txt

בג"ץ 5169/97

HebrewVerdicts\97\690\051\H01

לק"ח -"למען קרית חיים " -עמותה רשומה נ. שר הפנים

97051690_H01.txt

97051690.H01.doc

החלטה

7edec00f9375a28a4d0e153c424956a13fd6b61e7f3a09d080479189cd51a7a3

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5169/97 בפני: כבוד השופט י' קדמי העותרים : 1. לק"ח -"למען קרית חיים " -עמותה רשומה 2. עופר שרון 3. יצחק סולומון 4. סמי טולדנו 5. עזימי אלברט 6. שטרנפלד יהודית 7. פרץ חיים נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. עירית חיפה עתירה למתן צו על תנאי החלטה 1. להעביר העתירה למתן צו על תנאי להרכב של שלושה; ולבקש מבאי כח המשיבים להגיש תגובה בכתב לקראת מועד הדיון. 2. המזכירות תקבע מועד לדיון בעתירה ותזמן את באי כח הצדדים למועד שתקבע. ניתנה היום, כה' באב התשנ"ז (28.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97051690. H01

לק"ח -"למען קרית חיים " -עמותה רשומה נ. שר הפנים

97051690.H01

בג"ץ

1997-08-28

1997-08-28

false

בג"ץ 5169/97

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\690\051\G02\97051690_G02.txt

בג"ץ 5169/97

HebrewVerdicts\97\690\051\G02

לק"ח -"למען קרית חיים " -עמותה רשומה נ. שר הפנים

97051690_G02.txt

97051690.G02.doc

פסק-דין

b1529479d5fb4339e5c851da73f4d5b0a06bee7a24b26339830db7d921d0b45e

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5169/97 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופטת ד' ביניש העותרים : 1. לק"ח - "למען קרית חיים" - עמותה רשומה 2. עו"ד עופר שרון 3. יצחק סולומון 4. סמי טולדנו 5. אלברט עזימי 6. יהודית שטרנפלד 7. חיים פרץ נגד המשיבים : 1. שר הפנים 2. עיריית חיפה תאריך הישיבה: ט' בסיוון התשנ"ט (24.5.99) בשם העותרים : עו"ד שמואל ברח"ד בשם המשיב 1: עו"ד דינה זילבר בשם המשיב 2: עו"ד שרה ברזילי עתירה למתן צו על-תנאי פסק-דין לבקשת העותרים אנו מחליטים למחוק את העתירה. היום, ט' בסיוון התשנ"ט (24.5.99) ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97051690. G02

לק"ח -"למען קרית חיים " -עמותה רשומה נ. שר הפנים

97051690.G02

בג"ץ

1999-05-26

1997-08-28

false

בג"ץ 5169/97

פסק-דין

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\96\670\065\R02\96065670_R02.txt

בג"ץ 6567/96

HebrewVerdicts\96\670\065\R02

עשירה סלומון נ. בית הדין הרבני האזורי בת"א

96065670_R02.txt

96065670.R02.doc

החלטה

e0a60ff6931ce0abd00186380403667d7293741173a2ce52b3f7209979e0fcd7

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 96 / 6567 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון המבקשת : עשירה סלומון נגד המשיבים : 1. בית הדין הרבני האזורי בת"א 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 3. אליהו סלומון בקשה לקביעת מועד לדיון בשם המבקשת: עו"ד שמואל מורן החלטה לתגובת המשיבים תוך חמישה ימים מיום ההמצאה. ניתנה היום, י"א בסיון תשנ"ז (16.6.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96065670. R02

עשירה סלומון נ. בית הדין הרבני האזורי בת"א

96065670.R02

בג"ץ

1997-06-16

1996-09-18

false

בג"ץ 6567/96

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\96\670\065\R03\96065670_R03.txt

בג"ץ 6567/96

HebrewVerdicts\96\670\065\R03

עשירה סלומון נ. בית הדין הרבני האזורי בת"א

96065670_R03.txt

96065670.R03.doc

החלטה

982c858fec281e70f8bc6c7a5c95df21c9f25c092e14d3bae48b1fb83dc7ee8c

בבית המשפט העליון בג"ץ 6567/96 בפני: כבוד הרשמת מ' אגמון ה מבקשת: עשירה סלומון נגד המשיבים : 1. בית הדין הרבני האזורי בת"א 2. בית הדין הרבני הגדול לערעורים 3. אליהו סלומון בקשה לקביעת מועד לדיון בשם המבקשת: עו"ד שמואל מורן בשם המשיב מס' 3: בעצמו החלטה העתירה תדון ביום 29.10.97 בשעה 09:00. ניתנה היום, ט' בתמוז תשנ"ז (14.7.97). מיכל אגמון, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96065670. R03

עשירה סלומון נ. בית הדין הרבני האזורי בת"א

96065670.R03

בג"ץ

1997-07-14

1996-09-18

false

בג"ץ 6567/96

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\030\053\M03\97053030_M03.txt

בג"ץ 5303/97

HebrewVerdicts\97\030\053\M03

עבדאלרחמאן זיוד נ. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה

97053030_M03.txt

97053030.M03.doc

החלטה

e0b583178c52c2b55f31cc656f22b933dbe1af3fae41787bef86664d8a51e4f3

ב בית המשפט העליון בג"ץ 5303/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל העותרים : 1. עבדאלרחמאן זיוד 2. עבדאלגני זיוד נגד המשיבים : 1. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 2. ועדת המשנה לתכנון מקומי ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 4. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים החלטה 1. באי כוח המשיבים הודיעו שאין הם מתנגדים כי יינתן צו ביניים עד לדיון בעתירה, מתוך הנחה שתיקבע לדיון תוך החודשים הקרובים. 2. לפיכך ניתן בזה צו ביניים כבקשת העותרים עד למתן החלטה בעתירה. 3. המזכירות תקבע מועד לדיון בעתירה תוך שלושה חודשים. ניתנה היום, י"ב באלול תשנ"ז (14.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97053030. M03

עבדאלרחמאן זיוד נ. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה

97053030.M03

בג"ץ

1997-09-14

1997-09-11

false

בג"ץ 5303/97

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\030\053\M01\97053030_M01.txt

בג"ץ 5303/97

HebrewVerdicts\97\030\053\M01

עבדאלרחמאן זיוד נ. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה

97053030_M01.txt

97053030.M01.doc

החלטה

356b05ef73279683055382e9f79966b6a3367bccd904148fde809554cb05a2fd

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5303/97 בפני: כבוד השופט י' טירקל העותרים : 1. עבדאלרחמאן זיוד 2. עבדאלגני זיוד נגד המשיבים : 1. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 2. ועדת המשנה לתכנון מקומי ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 4. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים החלטה 1. העתירה למתן צו על-תנאי תועבר לדיון לפני מותב תלתא. המשיבים ישיבו על העתירה לקראת מועד הדיון. כן יודיעו לבית המשפט תוך 3 ימים אם הם עומדים להרוס את בתיהם של העותרים; אם התשובה חיובית - תוך איזה פרק זמן. 2. המזכירות תזמין את באי-כוח בעלי הדין. ניתנה היום, ט' באלול תשנ"ז (11.9.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97053030. M01 /שב

עבדאלרחמאן זיוד נ. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה

97053030.M01

בג"ץ

1997-09-16

1997-09-11

false

בג"ץ 5303/97

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\030\053\M04\97053030.M04

בג"ץ 5303/97

HebrewVerdicts\97\030\053\M04

עבדאלרחמאן זיוד נ. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה

97053030.M04

97053030.M04

החלטה

458b619074524d5fa5b59beea9c125fff2c0b229e47f3273c78b9b2062c5c94d

á áéú äîùôè äòìéåï áâ"õ 5303/97 - à' áôğé: ëáåã äùåôè é' èéø÷ì äòåúøéí : 1. òáãàìøçîàï æéåã 2. òáãàìâğé æéåã ğâã äîùéáéí : 1. åòãú äîùğä ìôé÷åç òì äáğéä 2. åòãú äîùğä ìúëğåï î÷åîé 3. îåòöú äúëğåï äòìéåğä áâãä äîòøáéú 4. îô÷ã ëåçåú öä"ì áâãä äîòøáéú öå áéğééí òì éñåã òúéøä æå ùäåáàä ìôğé áéú îùôè æä, îöååä áéú-äîùôè ëé ééöà îìôğéå öå áéğééí äîëååï àì äîùéáéí åäîåøä ìäí ìäîğò îìäøåñ áúéäí ùì äòåúøéí äîöåééí òì çì÷ä 14 áâåù 4 áàãîåú ëôø úòğ÷ - ğôú â'ğéï. öå áéğééí æä éòîåã áúå÷ôå òã ìîúï äçìèä áòúéøä ìîúï öå òì úğàé ùúéãåï áôğé äøëá ùì ùìåùä ùåôèéí áîòîã äöããéí. ğéúï äéåí, é"á áàìåì úùğ"æ (14.9.97). ùîøéäå ëäï î æ ë é ø ø à ù é äòú÷ îúàéí ìî÷åø ùîøéäå ëäï - îæëéø øàùé 97053030. M04

Word.Document

HebrewVerdicts\97\030\053\I08\97053030_I08.txt

בג"ץ 5303/97

HebrewVerdicts\97\030\053\I08

עבדאלרחמאן זיוד נ. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה

97053030_I08.txt

97053030.I08.doc

פסק-דין

c4b0442860b33b67e56d2cc0e5245033975b4186c913dd1545dd83a3b2600138

בבית המשפט העליון בג"ץ 5303/97 בפני: כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט ח' אריאל העותרים : 1. עבדאלרחמאן זיוד 2. עבדאלגני זיוד נגד המשיבים : 1. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה ליד מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 2. ועדת המשנה לתכנון מקומי 3. מועצת התכנון העליונה בגדה המערבית 4. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: י"ז בסיון תשנ"ח (11.6.98) בשם העותרים: עו"ד ת' ג'ובארין בשם המשיבים: עו"ד מלכיאל בלס פסק-דין שני העותרים הקימו בשנת 1996 שני בתים על אדמה חקלאית, הנמצאת בבעלותם, בתחום איסור בניה של כביש ראשי 66, ליד כפר תענך בנפת ג'נין, אך במרחק ניכר מן הכפר, ומן הצד השני של הכביש. הם לא ביקשו היתרי בניה, וכשנתגלה כי הם מקימים בתים שלא כדין, הוצאו נגדם צווי הפסקת עבודה. או אז פנו העותרים וביקשו היתרי בניה. הבקשות נדונו, בנוכחות ב"כ העותרים, בפני ועדת המשנה לפיקוח. הוועדה דחתה את הבקשות בשל טעמים שונים, בין היתר משום שמדובר באדמה חקלאית, שהבניה עליה אסורה לפי תכנית המיתאר החלה על המקום, ומשום שהבניה בוצעה בתחום איסור בניה של כביש ראשי לפי תכנית המיתאר האזורית לדרכים. בעקבות הדחייה של הבקשות הוצאו צווי הריסה נגד שני הבתים. לאחר מכן פנו העותרים אל וועדת המשנה לתכנון מקומי והגישו בקשה לאישור תכנית מפורטת שתאפשר להם לקבל היתרים לשני הבתים שנבנו. אך הועדה דחתה את הבקשות. בין היתר צויין בהחלטת הועדה כי התכנית מתייחסת לשטח המנותק מכפר תענך, הנמצא מעבר לכביש, ללא רצף תכנוני עם הכפר, ואין הצדקה לאשר את התכנית בשל שיקולים תכנוניים. כעת מבקשים העותרים כי נורה למשיבים לאשר את התכנית המפורטת ולאסור על הריסת שני הבתים. קראנו ושמענו את טענת העותרים. אך העותרים מעלים טענות שכבר נדונו לא פעם ונדחו לא פעם על ידי בית המשפט. מבחינה משפטית אין בפנינו עילה לומר כי החלטות הוועדות, זו המצווה על הריסת הבתים וזו הדוחה את התכנית המפורטת, לוקות בחוסר חוקיות המצדיק ביטולן על ידי בית המשפט. לפיכך החלטנו לדחות את העתירה. עם זאת מן הראוי יהיה לדחות את ביצוע צווי ההריסה. בהסכמת ב"כ המשיבים אנחנו מחליטים כי צווי ההריסה לא יבוצעו תוך 6 חודשים מהיום. ניתן היום, י"ז בסיון תשנ"ח (11.6.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק נאמן למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97053030. I08

עבדאלרחמאן זיוד נ. ועדת המשנה לפיקוח על הבניה

97053030.I08

בג"ץ

1998-06-14

1997-09-11

false

בג"ץ 5303/97

פסק-דין

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\660\037\F01\97037660_F01.txt

בג"ץ 3766/97

HebrewVerdicts\97\660\037\F01

טייב יצחק נ. מדינת ישראל

97037660_F01.txt

97037660.F01.doc

החלטה

e2c30f50faf4f59f8089a2aca9f14bd8444a3271d068b19c1c5b344b0f536420

בבית המשפט העליון בירושלים ע"פ 97 / 3766 בפני: כבוד השופט א' מצא המבקש: יצחק טייב נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין שניתן בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 5.5.97 בת.פ.ח. 120/96, שניתן על ידי כבוד השופטים א' סטרשנוב, ז' המר וש' טימן החלטה מתבקשת תגובת פרקליטות המדינה לבקשה, ואם היא עומדת על קביעת הבקשה לדיון. הפרקליטות מתבקשת למסור עמדתה ללשכתי ככל האפשר עד יום א' 22.6.97 ואז אחליט בדבר אופן המשך הטיפול בבקשה. ניתנה היום, י"ד בסיון תשנ"ז (19.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037660. F01

טייב יצחק נ. מדינת ישראל

97037660.F01

פלילי

1997-06-19

1997-06-19

false

ע"פ 3766/97

החלטה

ע"פ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\660\037\F03\97037660_F03.txt

בג"ץ 3766/97

HebrewVerdicts\97\660\037\F03

טייב יצחק נ. מדינת ישראל

97037660_F03.txt

97037660.F03.doc

החלטה

7e4f65a1886b67d2658c47234fbe15e550e01f9ae9926554e8f5cd1ca18a1b3d

בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3766/97 בפני: כבוד השופט א' מצא המבקש : יצחק טייב נגד המשיב ה : מדינת ישראל בקשה לעיכוב ביצוע גזר דין בית המשפט המחוזי בל-אביב-יפו מיום 5.5.97 בת.פ.ח. 120/96 שניתן על ידי כבוד השופטים א' סטרשנוב, ז' המר וש' טימן ה ח ל ט ה בהעדר התנגדות מטעם המשיבה הנני נענה לבקשה ומעכב את ביצועו של עונש המאסר בפועל, שהושת על המבקש בבית המשפט המחוזי, עד למתן פסק-דין בערעור. הערובות והתנאים שנקבעו לשחרורו של המבקש יעמדו בעינם. ניתנה היום, יט' בסיוון תשנ"ז (24.6.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037660. F03

טייב יצחק נ. מדינת ישראל

97037660.F03

פלילי

1997-06-25

1997-06-19

false

ע"פ 3766/97

החלטה

ע"פ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\660\037\H04\97037660_H04.txt

בג"ץ 3766/97

HebrewVerdicts\97\660\037\H04

טייב יצחק נ. מדינת ישראל

97037660_H04.txt

97037660.H04.doc

פסק-דין

f7e5b032493f2f0977b40aa5094671b21f7d5c325eff0b57a4b863c573dadaef

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3766/97 בפני: כבוד השופט י' קדמי כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט ח' אריאל המערער : טייב יצחק נגד המשיב ה : מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 5.5.97 בת.פ.ח 120/96 שניתן על ידי כבוד השופטים: א' סטרשנוב, ז' המר, ש' טימן. תאריך הישיבה: ל' בשבט התשנ"ט (16.2.99) בשם המערער : עו"ד ירון ברזילי בשם המשיב ה: עו"ד אפרת ברזילי בשם שירות המבחן: גב' זהבה מור פסק-דין המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (ת.פ. 120/96) בעבירה של קשירת קשר לתקיפה, בכך שיחד עם חבר קשר קשר עם אדם שלישי, לפיו יתקוף האחרון תמורת תשלום, אדם שעמו היה למערער וחברו סכסוך בקשר לחלוקת האדמות במושב שבו התגוררו היריבים, ויגרום לו חבלות גופניות. האדם השלישי דיווח על קשירת הקשר למשטרה ופעל על פי הוראותיה; והמערער וחברו נעצרו לאחר שמסרו לאדם השלישי את המידע שהיה דרוש למימוש הקשר. המערער הודה באשמה שיוחסה לו על פי הסדר טיעון, שמכוחו כתב האישום מותן. התביעה בקשה לגזור על המערער שישה חדשים מאסר שירוצו בעבודות שירות; ואילו הסניגור ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, לפיה ניתן להסתפק בהטלת שירות לתועלת הציבור בלבד. בית המשפט גזר על המערער 18 חודשים מאסר, מהם 5 חדשים לריצוי בעבודות שירות; והערעור מכוון כנגד חומרת העונש. ב"כ המערער הדגיש את עברו הנקי של שולחו, כשהוא חוזר על האמור בתסקיר שירות המבחן, בו מוצג המערער כאזרח טוב וחיובי שניהל עד למקרה הנוכחי אורח חיים נורמטיבי ללא דופי; ובקשתו היא להמיר את עונש המאסר בעבודות שירות לעונש מאסר על תנאי, בתוספת עבודות לתועלת הציבור. לא נוכל להיעתר למערער. בית המשפט המחוזי עמד בגזר הדין על החומרה היתירה המאפיינת את התנהגותו של המערער, שלא נרתע מלשכור שירותי בריונות ונקיטה באלימות גופנית כנגד יריב בסכסוך מקרקעין; ואנו לא מצאנו כי בית המשפט שגה בהערכת החומרה הגלומה בהתנהגות זו. אכן, לאחר שנפגשו עם האדם השלישי נרתעו המערער וחברו מלממש את הקשר והישהו את מתן האות למימושו; ובכך "ראשית חרטה", כפי שטוען ב"כ המערער. ברם, אין בכך כדי ליטול מעצם ההתקשרות עם האדם השלישי, כשלעצמה, את החומרה הקשה המאפיינת אותה. אכן, המערער אינו משתייך לאוכלוסיה העבריינית וככלל האלימות הינה ממנו והלאה. ברם, פנייה של אדם כמו המערער לאלימות, ממחישה את הנטיה הגוברת בחברתנו לנקוט בדרך האלימות; ונטיה זו יש לבלום בענישה הולמת ומרתיעה. המזכירות תעביר את פסה"ד לממונה על עבודות השירות לקביעת מועד להתחלת ריצוי העונש; ועד למועד שיקבע יעוכב ביצוע גזר הדין. הערעור נדחה. ניתן היום, ל' בשבט תשנ"ט (16.2.99). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97037660. H04

טייב יצחק נ. מדינת ישראל

97037660.H04

פלילי

1999-02-16

1997-06-19

false

ע"פ 3766/97

פסק-דין

ע"פ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\96\640\008\I04\96008640_I04.txt

בג"ץ 864/96

HebrewVerdicts\96\640\008\I04

נחאל מרואן נ. המושל הצבאי לחבל עזה

96008640_I04.txt

96008640.I04.doc

החלטה

f84af93fabeb424378e2b1465fa623e520352aec1fa6e44fb50eacd830302f9a

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 864/96 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר : נחאל מרואן נגד המשיב : המושל הצבאי לחבל עזה דיון מקדמי בעתירה החלטה העותר מתבקש להודיע לבית המשפט אם העתירה כפי שהיא עדיין אקטואלית ואם הוא עדיין מבקש לקיים דיון בעתירה זאת בפני הרכב. העותר יגיש את ההודעה לבית המשפט תוך 15 ימים. ניתנה היום, כ"א באב תשנ"ז (24.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96008640. I04 חכ/

נחאל מרואן נ. המושל הצבאי לחבל עזה

96008640.I04

בג"ץ

1997-08-24

1996-02-01

false

בג"ץ 864/96

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\96\640\008\I06\96008640_I06.txt

בג"ץ 864/96

HebrewVerdicts\96\640\008\I06

נחאל מרואן נ. המושל הצבאי לחבל עזה

96008640_I06.txt

96008640.I06.doc

החלטה

e170a70360b00c83b681254f51eaee71c3741811be255f924c3498657345f38f

ב בית המשפט העליון בג"ץ 864/96 בפני: כבוד השופט י' זמיר העותר : נחאל מרואן נגד המשיב : המושל הצבאי לחבל עזה דיון מקדמי בעתירה החלטה ביום 24.8.97 החלטתי כי על העותר להודיע לבית המשפט, תוך 15 ימים, אם העתירה עדיין אקטואלית ואם הוא עדיין מבקש לקיים דיון בעתירה בפני הרכב. עד היום לא התקבלה בבית המשפט הודעה מטעם העותר. לפיכך אני מחליט למחוק את העתירה מחוסר מעש. מחיקת העתירה תיכנס לתוקף ביום 1.11.97, אלא אם קודם לכן יודיע העותר לבית המשפט כי הוא עדיין מבקש לקיים דיון בעתירה. ניתנה היום, ז' בתשרי תשנ"ח (8.10.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96008640. I06

נחאל מרואן נ. המושל הצבאי לחבל עזה

96008640.I06

בג"ץ

1997-10-08

1996-02-01

false

בג"ץ 864/96

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\96\370\004\Q01\96004370_Q01.txt

בג"ץ 437/96

HebrewVerdicts\96\370\004\Q01

אולשטיין בלה נ. אירופה טורס בע"מ

96004370_Q01.txt

96004370.Q01.doc

החלטה

4cdd607025484abc4bce6e58045fb681b6a5bfc68dd21ced9829ece1661fcbc0

בבית המשפט העליון רע"א 96 / 437 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המבקשת : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ הוגש הליך החלטה הודעה על קביעת סכום הערבון נשלחה למבקשת בתאריך 24.1.96 על-פי הכתובת שמסרה, אך לא נמסרה ליעדה, שכן דבר הדואר "לא נדרש". אני מאפשרת למבקשת ליתן טעם תוך 5 ימים מיום קבלת ההחלטה מדוע לא תימחק הבקשה לרשות ערעור מחוסר מעש. אי מתן תשובה במועד יביא למחיקת הבקשה מבלי שיתקיים בה דיון נוסף. ניתנה היום, ד' בסיון תשנ"ז (9.6.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. Q01

אולשטיין בלה נ. אירופה טורס בע"מ

96004370.Q01

אזרחי

1997-06-09

1996-01-14

false

רע"א 437/96

החלטה

רע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\96\370\004\Q02\96004370_Q02.txt

בג"ץ 437/96

HebrewVerdicts\96\370\004\Q02

אולשטיין בלה נ. אירופה טורס בע"מ

96004370_Q02.txt

96004370.Q02.doc

החלטה

0a5b3c74c0b576a5098384ae0c1d050c15f3ac191ed59f0802c444deff207c6c

בבית המשפט העליון רע"א 437/96 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ הוגש הליך בשם המבקשת: בעצמה החלטה המבקשת מעוניינת בבירור הבקשה לרשות ערעור. יש לשלוח למבקשת הודעה על קביעת גובה הערבון כמקובל. ניתנה היום, א' בתמוז תשנ"ז (6.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. Q02

אולשטיין בלה נ. אירופה טורס בע"מ

96004370.Q02

אזרחי

1997-07-06

1996-01-14

false

רע"א 437/96

החלטה

רע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\96\370\004\O04\96004370_O04.txt

בג"ץ 437/96

HebrewVerdicts\96\370\004\O04

אולשטיין בלה נ. אירופה טורס בע"מ

96004370_O04.txt

96004370.O04.doc

החלטה

0170811400cb9d8bc41405d3dd0576743d8de5cdc62e2f646a1af1394b38a862

ב בית המשפט העליון רע"א 437/96 - ב' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המערער : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ בקשה לתיקון הבקשה לרשות ערעור בקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון בשם המבקשת: עו"ד קלמן קרני בשם המשיבות 1-2: עו"ד מאיר שריקי החלטה לנוכח סיכוייה הקלושים של הבקשה לרשות ערעור להתקבל (השווה: בר"ע 103/82 חניון חיפה נ' מצת אור ואח', פ"ד לו(3) 123), וכן לנוכח חוב ההוצאות הגדול שהמבקשת חבה למשיבות כאמור בסעיף 25(י) לכתב התגובה שהגישו המשיבות, אין כל הצדקה לפטור מהפקדת ערבון במקרה זה. הערבון יופקד תוך 15 יום מיום קבלת ההחלטה. לאחר הפקדת הערבון תידון הבקשה לתיקון הבקשה לרשות ערעור. ניתנה היום, כ' באלול תשנ"ז (22.9.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. O04

אולשטיין בלה נ. אירופה טורס בע"מ

96004370.O04

אזרחי

1997-09-22

1996-01-14

false

רע"א 437/96

החלטה

רע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\96\370\004\Q03\96004370_Q03.txt

בג"ץ 437/96

HebrewVerdicts\96\370\004\Q03

אולשטיין בלה נ. אירופה טורס בע"מ

96004370_Q03.txt

96004370.Q03.doc

החלטה

1b8d6a752757f42dcd5065b9f5586e8db9f8d1447296ef351a63f03e4c86a00f

בבית המשפט העליון רע"א 437/96 - 2 בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ בקשה לתיקון הבקשה לרשות ערעור בקשה לפטור מחובת הפקדת ערבון בשם המבקשת: עו"ד ק. קרני החלטה מתבקשת עמדת המשיבים בשתי הבקשות שבכותרת. זו תוגש תוך ארבעה עשר יום מיום קבלת ההחלטה. ניתנה היום, ג' בתמוז תשנ"ז (8.7.97). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. Q03

אולשטיין בלה נ. אירופה טורס בע"מ

96004370.Q03

אזרחי

1997-07-08

1996-01-14

false

רע"א 437/96

החלטה

רע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\96\370\004\O06\96004370_O06.txt

בג"ץ 437/96

HebrewVerdicts\96\370\004\O06

אולשטיין בלה נ. אירופה טורס בע"מ

96004370_O06.txt

96004370.O06.doc

החלטה

61fc3ff3a291b9475964d01ac3bea7711469a0531acdf322c134c84372887d61

ב בית המשפט העליון רע"א 437/96 - ד' בפני: כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי המ בקשת : אולשטיין בלה נגד המשיבים : 1. אירופה טורס בע"מ 2. בן-יחזקאל חנה 3. צור שמיר חברה לביטוח בע"מ דחייה לפי תקנה 431 בשם המבקשת: עו"ד קלמן קרני בשם המשיבים: עו"ד מאיר שריקי החלטה בהמשך להחלטה מיום 15.1.98 אשר נמסרה לבא כוח המבקשת בתאריך 18.3.98, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור. ניתנה כ"ה בניסן תשנ"ח (21.4.98). אורית אפעל-גבאי, שופטת ר ש מ ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 96004370. O06

אולשטיין בלה נ. אירופה טורס בע"מ

96004370.O06

אזרחי

1998-04-21

1996-01-14

false

רע"א 437/96

החלטה

רע"א

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\060\052\D06\97052060.D06

בג"ץ 5206/97

HebrewVerdicts\97\060\052\D06

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060.D06

97052060.D06

החלטה

f3cd7167b2b2fbfecac387a731dbb21a452bcc79462611a9e1139ee3143f1d54

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5206/97 - ב' בפני: כבוד השופט א' גולדברג העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים בקשה לדחית מועד דיון החלטה הבקשה נדחית, כשבמשרד עורכי-דין נוספים. להודיע בהקדם לבאי כח הצדדים. ניתנה היום, י"ז באדר תשנ"ח (15.3.98). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. D06

Word.Document

HebrewVerdicts\97\060\052\H01\97052060_H01.txt

בג"ץ 5206/97

HebrewVerdicts\97\060\052\H01

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060_H01.txt

97052060.H01.doc

החלטה

9de8b0768f423da22f0d714e9e9725cd1494e793f798e86e2ac5b22b34fa3856

בית המשפט העליון בירושלים בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד השופט י' קדמי העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים עתירה למתן צו על תנאי החלטה 1. להעביר העתירה להרכב של שלושה שופטים, ולבקש מבא כח המשיב להגיש תגובה בכתב לקראת מועד הדיון. 2. המזכירות תקבע הדיון בעתירה למתן צו על תנאי ליום 10.9.97 ותזמן את באי כח הצדדים. ניתנה היום, כח' באב התשנ"ז (31.8.97). ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. H01

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060.H01

בג"ץ

1997-08-31

1997-08-31

false

בג"ץ 5206/97

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\060\052\A02\97052060_A02.txt

בג"ץ 5206/97

HebrewVerdicts\97\060\052\A02

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060_A02.txt

97052060.A02.doc

החלטה

1408660a92e299317577f8b4e703df8f02dc62653ab64fd5646095cc0032ae50

ב בית המשפט העליון בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים החלטה בעתירה זו ידון ההרכב הבא: השופט א. גולדברג השופטת ד. דורנר השופטת ד. ביניש. ניתנה היום, ו' באלול התשנ"ז (8.9.97). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. A02 /דז/

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060.A02

בג"ץ

1997-09-09

1997-08-31

false

בג"ץ 5206/97

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\060\052\D10\97052060_D10.txt

בג"ץ 5206/97

HebrewVerdicts\97\060\052\D10

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060_D10.txt

97052060.D10.doc

החלטה

99661f5738fc5cf1b0e40e2885d30e790a7c0221892b64ae43600dece574a371

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים תאריך הישיבה: כ"ב באייר תשנ"ח (18.5.98) בשם העותר : עו"ד חי דן בשם המשיב : עו"ד אורית קורן פסק - דין השופט א' גולדברג: 1. העותר ועיריית תל-אביב-יפו (להלן: העירייה) התדיינו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לאחר שנפל סכסוך ביניהם. הדיון שהתקיים בפני סגן נשיא בית המשפט, השופט אורי גורן, הוכרע לטובת העירייה בפסק דין שניתן ביום 16.1.96. 2. ביום 20.6.96 שלח העותר לשר המשפטים דאז (י' נאמן) מכתב קובלנה נגד השופט גורן, בו ציין כי הופתע מתוצאת פסק הדין ("קיבלתי הלם"), ומן הנאמר בו, שלא הלמו את שהתרחש במהלך הדיון והערותיו הביקורתיות של השופט כלפי עדת העירייה חנה רומנו, וכלפי עורך-דין עמי פזטל, שייצג את העירייה ("בגוף פסק הדין משבח השופט את העדה רומנו על מהימנותה ומקצועיותה, וכן הוא משבח את עו"ד פזטל"). העותר ציין, כי הוא ייחס זאת "לזמן הרב שחלף מסיום המשפט, לעומס הרב שהשופט נתון בו, ואפילו לליקוי מאורות של כבוד השופט", ומיד הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. בזמן האחרון, כך מוסיף העותר בקובלנתו, התגלה לו כי: "השופט גורן היה מעוניין בתוספת בנייה לביתו... בסוף חודש יולי 94 פנה השופט לקבלת מידע לגבי זכויות ואפשרויות הבנייה. בסוף חודש אוגוסט 94 נוצר קשר בינו ובין עו"ד פזטל, וזאת לאחר שמיעת העדויות במשפט ותוך כדי הסיכומים. כתוצאה מכך הפך עו"ד פזטל להיות בא כוח ושתדלן של השופט ברשויות העיריה. מעורבותו הביאה להוצאת רשיון בנייה במהירות שיא של 42 יום וחסכון של עשרות אלפי שקלים לשופט...". בקובלנתו פרט העותר את העדפות להן זכה השופט גורן, בהן "עניין חמור ביותר... השופט לא חתם כלל על הרשיון והתנאים הכלולים בו, דבר שהוא פשוט בלתי אפשרי. במקום השופט חתמה גב' סופיה זיידמן, מנהלת היחידה לגביית אגרות פיתוח בעיריית ת"א. הגב' זיידמן חותמת על הרשיון פעם בשם השופט ופעם בשם הועדה המקומית, ולמעשה ויתרו לשופט על ההתחייבות הנדרשת מכל אזרח המקבל היתר בנייה". ולא זו בלבד, אלא שבמכתב מרשות הרישוי אל גב' סימה גורן (רעיית השופט גורן) מצויין "כי הבקשה אושרה בתנאי שייהרס המחסן שנבנה בלא היתר ובתנאי שיוסדר היטל השבחה", וכי ב"מיזכר של אתי חזן - אגף תב"ע אל רישוי הבנייה 9.10.94 היא מציינת: 'הסדר הקרקע הובטח על ידי מתן התחייבות בעלי החלקה ובאישור היועץ המשפטי לעירייה עו"ד עמי פזטל". אולם "אישור זה של עו"ד פזטל, הינו כוזב כיוון שבני הזוג גורן לא חתמו כלל על ההתחייבות הנ"ל". 'ההתחייבות לא נחתמה על ידי בני הזוג גורן, דבר שהינו חריג ביותר. לפיכך הערבות הבנקאית המקובלת (בעיריה במקרים כגון אלה - א.ג.) הומרה בהתחייבות בלתי חתומה". ועוד הוסיף העותר, כי "בעת בדיקת האגרות התברר כי למשפחת גורן חוב ישן בסך 9,269 ש"ח בגין חוב ביוב". וכי "באותו יום בו נערך חישוב האגרות, כתב עו"ד פזטל מיזכר אל מר יהושע לדור, משנה לגזבר העירייה, ובו הוא מורה: יש להוציא את היתר הבנייה בלי קשר לחוב עבר. בהסתמכו על הוראת עו"ד פזטל, מורה לדור לפקידו אלכס למחוק את החוב הישן מחשבון האגרות. יש כאן התערבות בלתי חוקית של עו"ד פזטל לטובת השופט. לאף אזרח לא יוצא היתר בנייה כאשר הוא חייב כסף, לעירייה, ללא הבטחת התשלום. השופט קיבל פה טובת הנאה ברורה". ועוד עניין מעלה העותר בקובלנתו, הנוגע למס השבחה. תיקון השומה בידי אינג' י' דורון הפחית את מס ההשבחה עד לסך 11687 ש"ח, ו"חסך למר גורן כ- 19,000 ש"ח. הנוהג הרגיל כאשר יש למבקש השגות על גובה השומה, ואינו רוצה לעכב את ההליכים, הוא לשכור שרותיו של שמאי מטעמו, להגיש שומה נגדית, לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת ולתת ערבות בנקאית על יתרת הסכום. שמאי שני הצדדים יתדיינו ביניהם ואם לא יגיעו להסכמה ימנו הצדדים שמאי שלישי שיכריע ביניהם. במקרה הנ"ל מר דורון תיקן את שומתו שלו, וזאת על פי תביעת עו"ד פזטל או מנהל מדור ההשבחה אריה קמיל (מידיעה אישית)... יש להדגיש כי אפילו השומה המקורית, שקבעה לנישום תשלום של כ- 30,000 ש"ח, היתה נמוכה משום שהתייחסה אל השטח הסגור כאל מרתף, ובפועל היא יחידה שיכולה לשמש כיחידת מגורים". ובסיכום קובלנתו מציין העותר: "חקירת העדויות במשפט הסתיימה ב- 17.5.94. בתקופה מסיום חקירת העדויות ועד מתן פסק הדין קיבל השופט טובות הנאה מהעירייה ומעו"ד פזטל, והדבר חמור ביותר. בתוך תקופה זו התרחש המהפך בעמדת השופט במשפט... השופט גורן יצר קשר עם המשנה ליועץ המשפטי של עיריית ת"א, עמי פזטל, בעת שהלה ייצג את העירייה במשפט שהתנהל נגדו. מטרת ההתקשרות היתה לפתור לשופט את בעיית היתר הבנייה בביתו. ברור שגם השופט גורן וגם עו"ד פזטל ידעו כי התקשרות זו פסולה... איני חושב שזכיתי במשפט הוגן משום שהשופט לא יכול היה להיות חסר פניות לאור מערכת היחסים שנרקמה בינו ובין עו"ד פזטל. אבקש לדון את השופט על קבלת טובות הנאה ולבטל את פסק הדין שהוא נתן בענייני". 3. בתגובתו לקובלנה, שנשלחה אל נשיא בית המשפט העליון, דחה השופט גורן "מכל וכל" את האמור בה. לדבריו, "לא יתכן שבעל-דין שאינו מרוצה מתוצאות משפטו, במקום להתמודד עם פסק הדין במסגרת הערעור שהוגש (כך נטען), מתמודד אישית עם השופט. לגופם של דברים ציין השופט גורן בתגובתו, כי הבקשה להיתר בנייה היתה לשם סגירת קיר של מרתף (שהיה בנוי כבר משלושה כיוונים), כך שבמקום התריס הפלסטי שהיה מותקן בו תיבנה מסגרת בלוקים ובתוכה תריס קטן יותר, ובמקום רצפת בטון תותקן רצפת קרמיקה. וכי: "כדי למדר את עצמי לחלוטין מנושא הרישוי של אותה בקשה להיתר, קיבלה אשתי, סימה גורן, את הטיפול בעניין, ואף שכרה לצורך כך ארכיטקט שקיבל שכר מיוחד עבור פעולות הרישוי... לעניין היטל ההשבחה - בנושא זה טיפל מטעמנו פרקליט מומחה בנושא זה (עו"ד גרנות) וההיטל נקבע בדרך הרגילה והמקצועית... נושא ה'חוב' הישן בעניין הביוב. חוב זה היה במחלוקת בינינו ובין העיריה עניין זה הוסדר ושולם בשנת 1994 ללא קשר להיתר הבניה ובידינו אישור קבלת תשלום לחיסול סופי ומוחלט של טענות העיריה, ומכאן שלא היתה כאן 'מחיקת חוב' או ויתור העיריה על זכות כלשהיא... לעניין המחסן בחצר - מדובר במחסן טרומי זעיר שהורכב בחצר בשנת 1976 לאחסנת כלי הגינה. בתקופה הנ"ל עדיין שמשתי כפרקליט. אשתי נשפטה בגינו והוטל על הועדה להרסו תוך תשעה חודשים. מכאן, שלמחסן זה לא היה קשר לבניה החדשה והעיריה לא יכלה לדרוש אחרי עשרים שנה, לשנות פסק-דין של בית משפט מוסמך... עוד נטענת טענה כי בעל ההיתר חייב לחתום על ההיתר, ובהיעדר חתימתנו על ההיתר יש בכך משום הקלה מיוחדת. בטענה זו, אין ממש ראשית, לא נדרשנו כלל לחתום על ההיתר ושנית, בהתאם לתקנות התכנון והבניה, אין נדרשת חתימת בעל ההיתר על גבי ההיתר... לעניין ההתחייבות - בזמנו הודיעה העיריה על כוונתה להפקיע חלק מהחצר לצורך הרחבת רחוב פנחס רוזן. הודענו לעירייה ולחברת נתיבי איילון על התנגדותנו להפקעה זו... ההתחייבות שנדרשנו לחתום כתנאי להוצאת ההיתר, היתה דרישה מחמירה מטעם העיריה, לעניות דעתי נדרשה שלא כדין. מכל מקום ולמרות כך, ההתחייבות נחתמה על-ידי אשתי והועברה לטיפולו של הארכיטקט שטיפל בהוצאת ההיתר". 4. לאחר קבלת תגובתו של השופט גורן לקובלנה השיב לעותר עו"ד ר' רובין, עוזר מקצועי למנהל בתי המשפט. בסיכום מכתבו כתב: "לא מצאנו שיש בסיס לטענותיך לפיהם פסק הדין בתביעת העיריה נגדך, הושפע מקשר שיצר השופט הנכבד עם עו"ד פזטל; לא מצאנו ראיה לקשר כלשהו שהיה כביכול בין השופט הנכבד לבין עו"ד פזטל, ולא מצאנו ראיות לכך שהשופט קיבל, חלילה, טובות הנאה מן העיריה. בהעדר תימוכין עובדתיים לכל אחד משלושת האלמנטים הללו לא ניתן לקבל את עמדתך. לפיכך, לא מצאו נשיא בית המשפט העליון ושר המשפטים עילה לנקיטת צעדים כלשהם כנגד השופט הנכבד". 5. לאחר התכתבות נוספת שקיים בא כוח העותר עם עו"ד ר' רובין; עו"ד א' גבאי, יועץ לשר המשפטים; ושר המשפטים מר צחי הנגבי - שלא הביאה שינוי בעמדתו של שר המשפטים, הגיש העותר את עתירתו. 6. בעתירה המכוונת כנגד שר המשפטים, נתבקש האחרון: "לבוא וליתן טעם, מדוע לא יפעיל את סמכותו על-פי סעיף 18 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-... ויגיש לבית-הדין המשמעתי לשופטים קובלנה כנגד כבוד סגן-נשיא בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, כבוד השופט אורי גורן.. לחילופין, לבוא וליתן טעם, מדוע לא ימנה חוקר או צוות חוקרים, על-מנת שיחקרו ביסודיות ובשלמות את התלונות שהופנו למשיב על-ידי העותר באשר לתקינות ההליכים המתנהלים בעיריית (כך!) תל-אביב-יפו הנוגעים לאישור בקשתו של כב' השופט אורי גורן למתן היתר בנייה, ובכלל זה הרקע העובדתי המלא של תלונות אלו". 7. בעתירתו מציין העותר כי "במהלך ברור פנייתו של העותר אל המשיב, שעיניינה דרישה להפעלת סמכותו לפי סעיף 18 לחוק בתי-המשפט כנגד השופט גורן, לא גילה כב' השופט גורן חלק מהמידע שהיה בידו ו/או בידיעתו, באשר למכלול היחסים בינו לבין העירייה, והגיב על פניית העותר למשיב, תוך מתן פרטים שאינם נכונים מבחינה עובדתית". שלא כבקובלנה, בה ציין העותר כי "בסוף חודש אוגוסט 94 נוצר קשר בינו (בין השופט גורן - א.ג.) ובין עו"ד עמי פזטל, וזאת לאחר שמיעת העדויות במשפט ותוך כדי הסיכומים", נאמר בעתירה כי ההליכים שננקטו לקידום הבקשה להיתר "מעלים חשד וחשש כבד באשר לקיומם של יחסי גומלין בין כב' השופט גורן לבין בא כוחה של הערייה (כך!), עו"ד פזטל". הפגמים אותם מונה העותר בעתירה, בכל הנוגע לקבלת היתר הבנייה, הם: א) הבקשה למתן היתר לא נחתמה על-ידי השופט גורן ורעייתו. "בניגוד להליכים המקובלים בעירייה בהגשת בקשות להיתר... נחתמה הבקשה להיתר, במקום המיועד לחתימת העותרים (הם מגישי הבקשה כב' השופט גורן ורעייתו), על ידי הגב' סופיה זיידמן, האחראית על היחידה לגביית אגרות בניה בעירייה בזמנים הרלבנטיים. למרבה הפלא, מופיעה חתימה של הגב' זיידמן הנ"ל גם לאחר מכן, על גבי ההיתר עצמו במקום המיועד לחותמת הוועדה המקומית . מכאן שהבקשה להיתר נחתמה על ידי הגב' זיידמן הן כמי שמבקשת את ההיתר והן כמי שאישרה את נתינתו". ב) "הבקשה להיתר טופלה בדחיפות, תוך ויתור וקיצור ההליכים המקובלים - כבר ביום הגשת הבקשה להיתר, קיבל תיק הבנייה של כב' השופט גורן, ובמפתיע, את הכותרת 'תיק דחוף' ועל כריכתו צויין, כי בהוראת מר שוטה חובלשוילי, ראש אגף רישוי ופיקוח של העירייה, אין להפנות את התיק לפיקוח . על מנת לסבר את האוזן יובהר, כי הפניה כאמור, נועדה לצורך בדיקת אתר הבנייה אליו מתייחסת הבקשה ובדיקת התאמתו לתיאורו בבקשתה. בדיקה זו, הינה בבחינת נוהל קבוע בעיריה בשלב שלאחר הגשת בקשות למתן היתר בניה. הליך כאמור לא ננקט במקרה דנן". ג) הבקשה אושרה ביום שבו הוגשה. "מהליך זה בלבד ניתן ללמוד על היחס החריג לו זכה כב' השופט גורן. ברי לכל, כי האזרח הפשוט היה מתענה במשך חודשים רבים בביקורים חוזרים ונשנים ברשויות השונות, עד לקבלת ההיתר". ד) "בא כוח העירייה, עו"ד פזטל ניסח עבור כב' השופט גורן ורעייתו מסמך מטעמו - מתן ההיתר הותנה בתנאי מיוחד לפיו על מבקש ההיתר לחתום על התחייבות להריסת גדרות ללא פיצויים במקרה של הפקעה בעתיד... כתב-ההתחייבות (כך!) זה, נוסח במפתיע על-ידי עו"ד עמי פזטל , הוא ולא אחר". ה) "העירייה ויתרה על דרישתה כי חוב עבר ישולם כתנאי להוצאת ההיתר - כב' השופט גורן ורעייתו היו בעלי חוב ישן לעירייה, בגין אגרת ביוב. העירייה התנתה את הוצאת ההיתר גם בתשלום חוב זה". עו"ד פזטל הורה "באופן מפורש לסגן-גזבר העירייה, מר לדור, כי יש להוציא את היתר הבנייה ללא קשר לחוב עבר, שאותו יש לתבוע בנפרד , וזאת בניגוד להוראת העיירייה (כך!). חמור מכך, על גבי מכתב זה מופיעה גם הערתו של מר לדור, שבאה עקב הוראתו המפורשת של עו"ד פזטל, שבו מורה מר לדור למחוק את החוב בגין אגרת הביוב מחשבון האגרות". ו) "העירייה ויתרה על דרישתה, כי יש להרוס בניה בלתי חוקית כתנאי להוצאת ההיתר". זאת לאחר שרשות הרישוי במינהל ההנדסה בעירייה התנתה (בין היתר) את מתן היתר הבנייה ב"הריסת המחסן הקיים ללא היתר". "גם לאחר התניית מתן רישיון לבנייה על ידי רשות הרישוי בהריסת המחסן, לא ערכה העירייה כל בדיקה באשר להריסתו בפועל". ז) "היטל ההשבחה שהוצא לכב' השופט גורן ולרעייתו, הופחת בתום 4 ימי עבודה". ארבעה ימי עבודה לאחר שהוצאה שומה מטעם שמאי העירייה בגין היטל השבחה בסך של 30,527.47 ש"ח, תיקן השמאי את שומתו, והעמידה על 19,000 ש"ח. "וזאת, ללא כל נימוק". "כיצד קרה אם כן שבמקרה דנן נדרשו ארבעה ימים בלבד להפחתת השומה, ללא כל בקשה תומכת ומבלי שכב' השופט גורן מינה שמאי מטעמו? לעירייה פיתרונים". 8. בהודעה מטעם פרקליטות המדינה, שהוגשה בעקבות העתירה, מפורטת עמדת המשיב, והתייחסותו לכל אחת מן הטענות שהעלה העותר. לדעת המשיב "אין למצוא בחומר שהוגש על ידי העותר דבר הקושר את השופט עצמו לטיפול בבקשה להיתר (פרט לחתימה על כתב התחייבות שנדרש על ידי רשות הרישוי כתנאי להוצאתו) בכלל, ולהיבטים שטופלו על ידד (כך!) עו"ד פזטל בפרט". וכי "לכל טענה וטענה שמעלה העותר נמצאת בחומר הבדיקה תשובה המלמדת כי העיריה לא פעלה בהקשר להיתר הבנייה שבקשו השופט ורעייתו באורח החורג מהוראות הדין המחייבות אותה בהקשר זה". 9. מאחר שהודעת פרקליטות המדינה נסמכה גם על תגובת העירייה כפי שנמסרה לה (לפרקליטות), בלי שעובדות אלה נתמכו בתצהיר, מצאנו לנכון בישיבה הראשונה שקיימנו (26.1.98) להחליט כי: "מן הראוי הוא כי תונח תשתית עובדתית למספר נושאים שעלו בתגובת המשיב, וזאת בשל העדר תגובה מטעם עיריית תל-אביב-יפו בעתירה זו, לה איננה צד. לפיכך נדחה הדיון למועד אחר שייקבע כעבור 45 יום מהיום כדי לאפשר למשיב לפנות לעירייה הנ"ל בבקשה לקבל מן הגורמים שטיפלו בעניין נשוא העתירה את פרטי השתלשלות האירועים הקשורים לעתירה, תוך התייחסות לטענות ששמעו בה. ראוי הוא כי תגובת העירייה כאמור, תתמך בתצהיר או בתצהירים". 10. בעקבות החלטתנו האמורה הגיש המשיב הודעה נוספת, לה צורפו תצהירים מטעם עו"ד פזטל; גב' ריטה דלל, מנהלת מחלקת רישוי בנייה במינהל ההנדסה בעירייה; ומר אריה קמיל, מנהל מדור היטל השבחה במינהל ההנדסה בעירייה. 11. בתצהירו ציין עו"ד פזטל, כי: "הבקשה להיתר התייחסה לסגירת קיר אחד של מרתף קיים. המדובר בחלל שהיה תחום בשלושה קירות ותקרה שבקשו לסוגרו בקיר. כן כללה הבקשה אישור גדר בגבול הצדדי של החלקה. בקשה פשוטה כזו צריכה להתאשר ומתאשרת, בדרך כלל, תוך פרק זמן קצר, בהליך מקוצר של 'רשות רישוי' הליכי אישור הבקשה הנדונה החלו בקבלת מידע בתאריך 25.7.94 וההיתר ניתן בתאריך 12.10.94 (כשלושה חודשים). זמן זה הוא סביר לאישור בקשות בהליך ובמסלול של 'רשות רישוי', שהוא הליך קצר יחסית, שאינו מיבא, ואינו נזקק לאישורה של ועדת המשנה לתכנון ובניה כולה, וזאת מאחר שהבקשה לא כוללת הקלה או שימוש חורג". לא 'טיפלתי' ולא 'ייצגתי' את כב' השופט (שבקשתו הוגשה, טופלה ויוצגה על ידי אדריכל מטעמו) אלא פעלתי בתוקף תפקידי, סמכויותי ופעילותי השוטפת הכוללים בין השאר יעוץ למינהל ההנדסה ולאגף הנכסים ובהחלט לא 'לפנים משורת הדין'. הכל לפי הדין ובתחומי עיסוקי הרגילים כמנהל המחלקה האזרחית... 'מעורבותי' בהליך בקשת ההיתר, הסתכמה, בשתי פעולות משפטיות שנעשו במסגרת תפקידי: (1) ניסוח כתב התחייבות בנושא נכסי והנדסי, מעשה שיגרה מבחינתי. כתב ההתחייבות מטיל על מגישי הבקשה מחוייבות להעתיק את הגדר בחזית המגרש בבוא היום, על פי דרישה של העירייה, אם וכאשר תורחב בעתיד הדרך שבחזית החלקה וזאת על חשבון מגישי הבקשה. רבות ותכופות התחייבויות כאלו בעיר, ורובן מנוסחות על ידי. ההתחייבות שנוסחה על ידי במסגרת תפקידי הועברה למנהלת מחלקת הסדרי קרקע, באותה עת, גב' אתי חזן כשעל כתב ההתחייבות ציינתי בחתימתי: 'מאשר הנוסח'. אני לא טיפלתי בהחתמת כתב ההתחייבות אלא בניסוחו בלבד והעברתו למחלקת הסדרי קרקע... החתימה על ההתחייבות עצמה נעשתה על ידי השופט ורעייתו סימה לפני הוצאת היתר הבנייה... כשהעירייה עמדה על כך ששניהם יחתמו בתור בעלי הנכס. נוסח כתב ההתחייבות הועבר על ידי, כאמור, בפקס למחלקת הסדרי קרקע. נוסח זה הועבר לאדריכל פיק... והוא זה שדאג להחתים את סימה גורן ואת אורי גורן. (2) מתן חוות דעת, כי היתר הבנייה ייצא על פי חשובי האגרות הנוכחיים המתייחסים אליו, בלי קשר לחוב עבר, לגביו ציינתי כי 'אותו יש לתבוע בנפרד'... חוות דעתי הנ"ל ניתנה לאור העובדה שמדובר היה בחוב שנוי במחלוקת משפטית, והתנהל לגביו מו"מ בין גב' סימה גורן ובין העירייה, אף הוגשה תביעה על ידי העירייה כנגד משפחת גורן שבוטלה לאחר מכן (התביעה הוגשה על ידי עורך דין חיצוני שאינו עובד העירייה). סברתי כי אין זה נכון להתנות את דרישת החוב הזה, שטופל במישור נפרד, במסגרת תשלום האגרות הכרוכות בהוצאת ההיתר... בסופו של דבר שולם חוב הביוב על ידי הגב' סימה גורן כחודש לאחר הוצאת ההיתר, זמן רב לפני שפנה העותר בתלונותיו". 12. גב' ריטה דלל מציינת אף היא בתצהירה כי "פרק הזמן שלקח להוציא את תיק המידע הוא סביר ומקובל לגבי בקשות רגילות והשיטות מהסוג של הבקשה שהוגשה". "על הבקשה להיתר חתמו סימה ואורי גורן כבעלי הנכס ואדריכל פיק ירון כעורך הבקשה". "על ההיתר חתמו מהנדס העיר ויו"ר הועדה המקומית". "חתימת מקבל ההיתר אינה דרושה לפי החוק". "הבקשה להיתר הוגשה ביום 30.8.94... הבקשה לא כללה 'הקלה' על פי חוק התכנון והבניה לכן טופלה במסלול רשות רישוי... הבקשה להיתר הוגשה ב- 30.8.94 כשבאותה תקופה לא היה עומס רב בעבודה ולכן הבקשה אושרה ב- 31.8.94... ההיתר עצמו הוצא ב- 12.10.94 לאחר שמולאו דרישות רשות הרישוי". "התוכנית נבדקה על ידי מחלקת הפקוח על הבניה ביום 29.9.94 והמהנדס האזורי במחלקת הפיקוח חתם על התוכנית ואישר כי התוכנית מתאימה למציאות. אין זה חריג כי מחלקת הפקוח בודקת את המצב בשטח במקביל עם בדיקת הבקשה או לאחר אישורה, במיוחד כאשר מדובר בבניה פעוטה ללא תוספת שטח". "ההתחייבות שנדרשה היתה במתכונת התחייבויות אחרות שנדרשו במקרים דומים". "רשות הרישוי התנתה את אישור הבקשה בהריסת מחסן קיים ללא היתר... בשל טעות אנוש וללא ידיעתי לא הוכנס התנאי שקבעה רשות הרישוי בענין הריסת המחסן לטופס ההיתר". 13. מר אריה קמיל ציין בתצהירו כי השמאי שערך את השומה המקורית להיטל השבחה, לא ביקר במקום. "לאחר עריכת השומה התקשר אלי עו"ד יוסף גרנות בשמם של בעלי הנכס וטען כי השומה שגויה. עו"ד גרנות הפנה את תשומת לבו לכך כי מדובר בשטח קיים התחום בשלושה קירות ותקרה כשכל הבקשה מתייחסת לסגירת שטח זה על ידי קיר נוסף. על מנת לבדוק את טענתו של עו"ד גרנות בקשתי משמאית העובדת במחלקתי לצאת למקום ולבדוק את המצב בשטח. השמאית דנה שיחור ביקרה בביתו של השופט ודיווחה לי כי אכן מדובר בסגירת שטח קיים ולכן יש מקום לתיקון השומה. במקרים כאלו, בהם מבוססת השומה על עובדות שגויות נהוג במחלקתי לתקן את השומה ללא צורך בהגשת שומה נגדית... השמאי יצחק דורון נתבקש לתקן את השומה על סמך העובדה שמדובר בשלושה קירות קיימים והגיש שומה מתוקנת ביום 10.10.94". 14. דעתו של העותר לא נחה מהתצהירים שצורפו להודעתה השנייה של הפרקליטות, והגיש תגובה לה. בתגובתו מציין העותר, כי "לאחר קבלת התצהירים שהוגשו מטעם המשיב, נערך העותר לבדיקת טענות המצהירים כפי שהובאו בתצהירים, הן בעצמו והן באמצעות מר רן נוסבאום, חוקר פרטי מוסמך כדין, אשר פנה אל פקידים ובעלי תפקידים שונים בעיריית תל-אביב-יפו... ושוחח עימם על ההליכים שפורטו בהרחבה בעתירה זו כמו גם על קשריהם עם כב' השופט גורן. השיחות הוקלטו ותומללו במלואן ומצורפות כנספח לתגובה זו כחלק בלתי נפרד הימנה". 15. לטענת בא כוח העותר, בבקשתו למתן היתר לצירוף התגובה: "שלוש מסקנות עיקריות עולות מעיון בתוצאות פעילותו של החוקר הפרטי: א. הליך הוצאת היתר הבנייה, אשר הוצא לגבי ביתו של כבוד השופט גורן בתל-אביב, לווה בפעולות חריגות של העירייה. ב. קיימת סתירה בעניינים מסוימים בין גרסת המצהירים מטעם העירייה לבין הממצאים אליהם הגיע החוקר הפרטי. ג. קיימת סתירה, בעניינים מסויימים, בין גרסת כבוד השופט גורן, בתגובתו לתלונת העותר, כפי שהוגשה אז לכבוד נשיא בית משפט נכבד זה... לבין הממצאים אליהם הגיע החוקר הפרטי". ומנמק בא כוח העותר ואומר: "בעדויות שאסף החוקר הפרטי כלולים, בתמצית, הפרטים הבאים, אשר הובילו את העותר להגיע למסקנותיו, המפורטות לעיל: "א. שומת היטל ההשבחה, שנדרשו לשלם כבוד השופט גורן ורעייתו, נמוכה בשיעור רב מהמקובל במקרים מעין אלו. הליך הפחתת השומה לא היה ההלך השגרתי והנהוג בעירייה. ב. קיימת עדות על קשר ישיר בין כבוד השופט גורן לפקידות העירייה, ובינו לבין עו"ד פזטל. זאת במיוחד לאור שתי העדויות הבאות: (1) עדות הגב' אתי אהרון, פקידה המחלקת (כך!) הגזברות בעירייה, אשר סיפרה כי שוחחה בטלפון עם כב' השופט גורן בקשר לתשלום, שהיה עליו ועל רעייתו לבצע (ככל הנראה היטל הביוב), וכבוד השופט טען בפניה כי העביר את השיקים לידי עו"ד פזטל על מנת שזה יסדיר את החוב. (2) בתיקם של כבוד השופט גורן ורעייתו במחלקת גביית אגרות בעירייה מצוי מכתב שכתב כב' השופט גורן בעצמו על נייר רשמי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בו נרשמו פרטיו ותוארו של כבוד השופט גורן. הדברים המתוארים לעיל עומדים בסתירה לגרסת כבוד השופט גורן, במכתבו אל כבוד נשיא בית-משפט נכבד זה... (ג) משך הזמן שלקח לכבוד השופט גורן להוציא את היתר הבנייה בעירייה, אכן היה קצר מהמקובל. (ד) ההליך של הוצאת היתר הבנייה של השופט גורן היה רצוף טעויות תמוהות של פקידי העירייה, אשר חלקן תוקן בדרך תמוהה לא פחות. (ה) האדריכל שפעל מטעם כבוד השופט גורן אינו מאשר כי עשה את כל הפעולות שיוחסו לו". 16. בנוסף להגשת התגובה עליה דובר לעיל, ביקש בא כוח העותר "לזמן את המצהירים מטעם עיריית תל-אביב, אשר תצהיריהם צורפו להודעה הנוספת, לחקירה בפני בית משפט נכבד זה". 17. "בתגובה לתגובה" הגישה פרקליטות המדינה הודעה שלישית, אליה צורפו תצהירים נוספים של עו"ד פזטל ושל מר אריה קמיל. בעקבות דבריו של עו"ד פזטל בתצהירו כי "משום מה תמליל השיחה עם הגב' ציונה מלמד לא צורף ולא אוזכר" בתגובת העותר, וכי "יש לציין כי גם תמלילים נוספים לא הוגשו לבית המשפט", הגיש לנו החוקר הפרטי ר' נוסבאום, לבקשתנו בישיבה שקיימנו ביום 18.5.98, תצהיר, ממנו מתברר כי אכן "קיימים שני תמלילים נוספים של שיחות עם פקידי עירייה אשר לא צורפו לתגובה שהוגשה מטעם העותר, כדלקמן: הגב' ציונה מלמד, הגב' אתי דקלו". כן קיים החוקר, לדבריו בתצהיר, "שיחות נוספות עם פקידים בעירייה (שבשמותיהם נקב - א.ג.) אשר הוקלטו אך לא תומללו מאחר ולא התייחסו לעניין הנדון...", וכי במהלך החקירה שוחח עם מספר נוסף של פקידי עירייה אשר לא הוקלטו כלל ואיננו יודע את שמותיהם, "וזאת מאחר ולא נמסר במהלך השיחות הנ"ל כל מידע הנוגע לחקירה". בהקשר זה אין לנו אלא לומר כי חמורים הדברים ככל שהם נוגעים לאי הגשת תמליל השיחה שקיים החוקר הפרטי ר' נוסבאום עם הגב' ציונה מלמד, ממחלקת אגרות בעירייה, ממנה עולה, כמצויין בתמליל שהוגש לנו מאוחר יותר, כי עו"ד פזטל לא דיבר אתה אף פעם על החיוב של השופט גורן. 18. בישיבה שהתקיימה ביום 18.5.98, החלטנו כי: "אין אנו רואים מקום להעתר לבקשת בא כוח העותר לזמן את המצהירים מטעם עיריית תל-אביב-יפו לחקירה. אולם לאחר שביקשנו מבא כוח העותר לנסח את השאלות שברצונו לשאול בחקירה את עו"ד עמי פזטל על תצהירו, ורשימה כזאת הוגשה, הגענו לכלל דעה כי יש לאפשר לעו"ד פזטל להשיב בתצהיר על מספר מן השאלות, שעניינן בנושא העתירה. לגבי יתר השאלות לא מצאנו כי הן רלבנטיות לענייננו. שכן, השאלה העומדת לדיון אינה התייחסותה של עיריית תל-אביב-יפו לבקשה שהוגשה להיתר בנייה, אלא אם היתה מעורבות מצדו של השופט גורן בטיפול בבקשה. לפיכך אנו מחליטים כי עו"ד פזטל ישיב בתצהיר תוך 7 ימים מהיום על השאלות המסומנות במספרים 1 ו5- ברשימת השאלות, והן: 1. האם פנה אליך כב' השופט גורן אי פעם בקשר להליכים להוצאת היתר בנייה בעירייה, במהלך הדיון בבקשה להיתר בנייה או לאחריה? האם היתה בינך ובין כב' השופט גורן שיחה בעניין הוצאת היתר הבנייה וכל הכרוך בו, גם מבלי שיזם כב' השופט גורן שיחה כאמור? 2. כיצד הובא לתשומת ליבך כי קיימת בעייה הנוגעת להוצאת היתר הבנייה לפיה מתן ההיתר מותנה בתשלום חובות ישנים הנובעים מאגרת ביוב? כן ישיב עו"ד פזטל על השאלות הבאות: א) באילו נסיבות נמסר כתב ההתחייבות לידיך, אם בכלל ? ב) האם נמסרו דרכך שיקים על ידי משפחת גורן, או מי מהם, כתשלום עבור חוב לעירייה?. לאחר קבלת התצהיר האמור ניתן את פסק דיננו, ללא שמיעה נוספת של טענות, אלא אם כן נחליט אחרת". 19. בתצהיר שהגיש עו"ד פזטל בעקבות החלטתנו מיום 18.5.98 נאמר: "השופט גורן לא פנה אלי בקשר להליכים להוצאת ההיתר לבניה במהלך הדיון בבקשה להיתר ולא לאחריה. לא היתה ביני ובין השופט גורן שיחה בענין הוצאת היתר הבניה. אינני יכול לזכור היום (כחלוף כארבע שנים), מי פנה אלי בענין ניסוח ההתחייבות הנכסית-הנדסית. ניסוח כתבי התחייבות מסוג זה הינו מעשה שיגרה מבחינתי ולכן לא ייחסתי לאותה פנייה חשיבות מיוחדת. פנייה כזו יכול שתעשה ממחלקת הנדסה או ממחלקת נכסים או מאדריכל המטפל בתיק. כאשר ניסחתי את ההתחייבות ידעתי כי מדובר בהיתר בניה של השופט גורן. נוסח ההתחייבות נשלח על ידי, כרגיל למחלקת הסדרי קרקע והעתק לעורך הבקשה - אדר' ירון פיק. הוא שהחתים את הגב' סימה גורן ולאחר מכן את אורי גורן והעביר בפקס את הנוסח החתום למחלקה המשפטית. ההתחייבות החתומה הועברה על ידי מזכירתו ביום 2.10.94 בפקס למחלקת הסדרי קרקע לידי הגב' אתי חזן... לאחר שעסקתי בהכנת ההתחייבות, ובתוקף תפקידי כמנהל המחלקה האזרחית, העלה בפני מר לדור, חשב מינהל ההנדסה, במסגרת התייעצויות שיגרתיות אתי, את שאלת חוב הביוב הישן של משפחת גורן, שאינו כרוך ישירות באגרת הוצאת ההיתר, ושטופל במישור אחר. חוות דעתי ניתנה וגם כתבתי ללדור את המזכר, שכן סברתי כי אין זה נכון לכרוך הוצאת היתר הבניה בתשלום חוב ישן שנוי במחלוקת שטופל במישור נפרד. כך הייתי נוהג בכל מקרה אחר, כפי שנהגתי גם בעבר. הסדר חוב הביוב נעשה כידוע באמצעות עו"ד חיצוני - עו"ד מיקו מנחם, שפעל בשם העירייה לגביית אותו חוב. לשאלה (ב) של בית המשפט: תשובתי - שלילית!... ...ברצוני, איפוא, להבהיר כאן במצפון נקי: לא התבקשתי ולא עשיתי דבר שאינו כדין ושאינו כשורה, בכל ההליך הנדון...". 20. לא ארכו הימים ובא כוח העותר הגיש "בקשה למתן היתר לצרוף תגובה בכתב להודעה מס' 4 מטעם המשיב". על פי האמור בבקשה: "מיד לאחר הדיון בעתירה פנה חוקר מטעם המבקש, מר רן נוסבאום, וביצע שיחה ונסיון לשיחה נוספת עם שני גורמים הקשורים לנושא העתירה. המבקש מבקש לצרף פרטים אודות כך, המפורטים בתגובה המצורפת". השיחה בה מדובר התקיימה בין החוקר הפרטי ובין מר צבי שמיר, אשר היה בתקופה הרלבנטית אחראי על גב' ציונה מלמד במחלקת אגרות של העירייה, ונושאה (כפי שניתן להבין מהתמליל) ב "חוב הביוב " של השופט גורן ועל הכללים הקיימים להפחתת הסכום הנדרש. בין היתר אמר מר שמיר כי "זה אמור לעבור איזו ועדה מסויימת משהו, יש פרוצדורה, כל אחד ביחידה". לשאלה אם זכור לו "מקרה נוסף שבו הופחת חוב מ- 7000 ל- 4000", השיב: "לא זכור לי. יכול להיות שהיו שם מקרים אני לא מאמין שזה מקרה יחיד". לשאלה אם החליטו, כדבריו, "לגמור את הסיפור הזה" "גם בגלל שהוא שופט?", השיב: "יכול להיות, זה לא כל כך פשוט לתבוע שופט מכובד, זה לא... לא זוכר בדיוק את כל הפרטים". 21. כאן אנו באים לעובדות כפי שהן עולות מהחומר שהוגש לפנינו: א. הבקשה לקבלת היתר בנייה נחתמה על ידי השופט גורן ורעייתו. הבקשה הוגשה ביום 30.8.94. על גב התיק נכתב: "התיק דחוף - לכן לא הלך לפיקוח בהוראת שוט" (ככל הנראה, הכוונה לשוטה חובלשוילי). ב. ביום 31.8.94 דנה "רשות רישוי" בבקשה והחליטה: "לאשר את הבקשה לסגירת קומה מפולשת ובנית גדר בלוקים בגדר הצפוני... בתנאי התאמה לקובץ ההנחיות ומילוי דרישות מהנדס העיר ובתנאים הבאים: - אישור מחלקת הפיקוח על התאמת התכנית למציאות; - הריסת המחסן הקיים ללא היתר; - תיקון התכנית בתאום עם מהנדס הרישוי לגבי מילוי הטבלאות, פרישת גדרות, סימון ההפקעה והתאמה לתכנית 'ע'". ג. ביום 9.10.94 כתב עו"ד פזטל מזכר אל מר לדור: "הנדון: תיק בניין רח' פנחס רוזן 45 - משפ' גורן יש להוציא את היתר הבנייה עפ"י חישובי האגרות הנוכחיים, בלי קשר לחוב עבר, אם קיים, אותו יש לתבוע בנפרד". בצד המזכר כתב מר לדור: לאלכס, לפי הוראת עו"ד פזטל - יש למחוק את החוב מחשבון האגרות". ד. ביום 10.10.94 כתב עו"ד פזטל למחלקת רישוי: "הנדון: הפקעה ניתן לאשר הגבהת גדר בשטח ההפקעה, בצד, כפוף להתחייבות שנסחתי ונחתמה על ידי משפ' גורן". ה. בהתחייבות שניסח עו"ד פזטל והמופנית לעירייה, נאמר: "אנו הח"מ, סימה ואורי גורן מתחייבים בזאת כלפיכם כדלקמן: הואיל והגשנו בקשה בתיק הנ"ל לקבלת היתר בנייה (להלן - ההיתר) לצורך הקמת מרתף בבניין הנ"ל. והואיל וכתנאי לקבלת ההיתר הסמכנו לחתום על התחייבות זו, שמטרתה הסדרת המגרש עפ"י ת.ב.ע. .... באופן שגדר נוכחית במגרשנו הנ"ל (להלן - הגדר) המצויה כיום בתחום שטח המיועד עפ"י הת.ב.ע. לצורך הרחבת דרך (להלן - ההרחבה) תועתק על ידינו, אל מחוץ לתחום ההרחבה, כאמור להלן. לפיכך: הננו מתחייבים בזאת, כי עם תחילת פעולות ההרחבה, ועפ"י דרישה שלכם, נעתיק את הגדר, על חשבוננו, אל מעבר להרחבה". לא יכול להיות ספק כי ביום 29.9.94 חתמו השופט גורן ורעייתו, כל אחד מהם בנפרד, על ההתחייבות, וזו הועברה באותו יום בשעה 13:44 (בפקס) לעירייה על ידי אדריכל ירון פיק. יש גיבוי מלא בתרשומות המודפסות על גבי הפקסים שנשלחו ביום 29.9.94 ולאישורי המשלוח שלהם, לאמור בתגובתו המשלימה של השופט גורן (נספח מש1/ שצורף להודעתה הראשונה של הפרקליטות) כי ביום 29.9.94 שעה 13.07 שלח האדריכל פיק בפקס את ההתחייבות לגב' גורן, וזו חתמה עליה והחזירה אותה למר פיק. בשעה 13:18 שלחה העירייה שנית את ההתחייבות בפקס למר פיק, כשהפעם מצוייה עליה חתימתה של גב' גורן. זאת, כדי שגם השופט גורן יחתום עליה. בשעה 13:44 שלח מר פיק את ההתחייבות חתומה על ידי שני בני הזוג לעירייה. בשעה 13:25 שלחה המחלקה המשפטית בעירייה את ההתחייבות (כשהיא אינה חתומה) אל גב' אתי חזן, מנהלת מחלקת הסדרי קרקע בעירייה. מכאן, שאין מדובר בשלוש גירסאות של ההתחייבות, כטענת העותר, אלא בשלושה שלבים "פקסיים" שעברה ההתחייבות עד שנחתמה על ידי השופט גורן ורעייתו, לפני שהוצא היתר הבנייה בים 12.10.94. בא כוח העותר נאחז בטענה כי בתגובתו של השופט גורן לקובלנת העותר הוא ציין כי מידר עצמו "לחלוטין מנושא הרישוי של אותה בקשה להיתר", וצירף לתגובה את ההתחייבות חתומה בידי רעייתו בלבד, וזאת "על מנת לתמוך בטענה כי לא היה מעורב בהליכים לקידום הבקשה להיתר" (כאמור בעתירה). נמצא, על פי הטענה , כי השופט גורן הגיב "תוך מתן פרטים שאינם נכונים מבחינה עובדתית". שאם חתם על ההתחייבות, כי אז לא מידר עצמו מנושא היתר הבנייה, ומשלא צרף לתגובה את העותק החתום על ידי שני בני הזוג ניסה להסתיר את מעורבותו בהליכי ההיתר. בטענה זו אין כל ממש. כפי שציין השופט גורן בתגובתו השנייה (נספח מש1/) צרוף ההתחייבות, עליה מצוייה חתימת רעייתו, לתגובתו הראשונה, לא בא להוכחת המידור אלא כדי להדוף את טענת העותר בקובלנתו כי ההתחייבות לא נחתמה כלל. בעת מתן התגובה היה רק מסמך זה ברשותו. ברור הוא כי אם היה ברשותו אז המסמך החתום בידו ובידי אשתו, היה מצרפו לתגובה ולא מעלימו, שהרי בכך היה סותר באופן מוחלט את הטענה כי ההתחייבות נותרה ריקה מחתימות בעת שניתן היתר הבנייה. ו. היתר הבנייה הוצא, כאמור, ביום 12.10.94, כשבמקום המיועד בהיתר ל"שם בעל ההיתר וחתימתו", חתמה גב' זיידמן מהעירייה. ז. על אף שאחד התנאים למתן היתר הבנייה, כפי שקבעה "רשות הרישוי", היה "הריסת המחסן הקיים ללא היתר", לא מופיע תנאי זה בהיתר שהוצא. ח. השומה להיטל השבחה הופחתה בעקבות פנייה בעל-פה של עו"ד אסף גרנות, שייצג את השופט גורן ורעייתו, אל מר אריה קמיל. ט. בשנת 1988 הגישה העירייה תביעה נגד גב' סימה גורן, רעייתו של השופט גורן, לתשלום חוב עבור התקנת ביוב. את העירייה ייצג עו"ד מנחם מיקו, שאינו עובד העירייה. תביעה זו בוטלה, אולם שאלת החוב נותרה שנויה במחלוקת. במכתבה מיום 14.2.93 אל עו"ד מיקו כתבה גב' גורן כי היא מוכנה לשלם סכום כלשהו "לפי שיקול דעתך והסכמת העיריה, כדי שהענין ייסגר פורמלית", למרות שלטענתה "הענין למעשה סגור ואף חלפה תקופת ההתיישנות". על מכתב זה השיב עו"ד מיקו ביום 16.3.93 כי סכום החוב עומד "על מעל ל- 7,000.- ש"ח", וכי "לאחר דיון עם מנהל האגף, נתקבלה הסכמתו להעמיד את החוב על 5000.- ש"ח ובכך לסגור את החשבון". בתשובתה מיום 14.7.93 כתבה גב' גורן לעו"ד מיקו כי "כהצעה אחרונה מציעה אני שתוסמך על-ידי העיריה לחסל את הסכסוך בדרך של פשרה שתיראה לך, לאחר שתזמין אותי בלשכתך להסבר נוסף". מכתב נוסף שלחה גב' גורן אל עו"ד מיקו ביום 15.11.94 (דהיינו, לאחר שהוצא היתר הבנייה) במענה למכתבו של האחרון מיום 3.1.94. במכתב זה כתבה: "למרות שחלפה תקופת ההתיישנות, ולמרות שהדרישה במכתבך הנ"ל נראית לי מוגזמת בנסיבות המקרה, החלטתי לקבל את הצעתך ולשלם את הסך של 4000 ש"ח. כדי לחסל את העניין באופן סופי ומוחלט, הנני מתכבדת להעביר לך בזה 5 שיקים ע"ס 800 ש"ח כל-אחד, בתנאים הבאים: א. השיקים יועברו לגבייה לעיריה, רק לאחר שהעיריה תצהיר בכתב כי כפוף לפרעון השיקים, אין לה ולא תהיינה לה תביעות בעתיד מכל סוג שהן, כנגדי או כנגד בני משפחתי, בקשר לחוב התקנת הביוב בביתי. ב. השיקים יוצגו לפרעון בבנק שלי רק במועד הנקוב בהם ומבלי שהעיריה תחייב את חשבוני אצלה בכל תשלום נוסף, לרבות ריבית והצמדה...". ביום 17.11.94 העביר עו"ד מיקו לעירייה את חמשת השיקים שקיבל מגב' גורן. במכתבו פרט את התנאים להסדר, בהוסיפו כי "אם הנ"ל מקובל עליכם, נא להעביר אליה קבלה. אם הנ"ל אינו מקובל עליכם אבקשכם להחזיר אליה את השיקים הנ"ל וההליכים המשפטיים יימשכו". ביום 25.1.95 הודיע עו"ד מיקו לגב' גורן כי קיבל "מהעיריה הודעה לפיה הוחלט לסגור את התיק. פירוש הדבר הוא כי העיריה לא חוזרת בה מההסכם שהוצע בזמנו וכי הציג (כך!) את השיקים לפירעון. ובזאת נגמרה הפרשה". מתברר מהשיחה של גב' אתי אהרון מהעירייה עם החוקר הפרטי מר נוסבאום, כי הפרשה לא נגמרה. לדבריה (על פי תמליל השיחה), "כשעשו את הסדר תשלומים פשוט משהי כאן עשתה טעות", ונוצר חוב של 150.- ש"ח. לפיכך, דיברה טלפונית עם השופט גורן על חוב זה, שהשיב לה "שהוא לא חושב שיש לו חובות כי הוא הסדיר את כל העניינים... הוא אמר שהוא נתן לעמי פזטל שיקים... שיסדיר לו ת'חובות... שיסדיר לו את כל העניינים". ברור הוא, כי השיקים לא נמסרו לעו"ד פזטל אלא לעו"ד מנחם מיקו, כמוכח מהמסמכים שפורטו לעיל. ביום 18.4.96 כתב השופט גורן על נייר מכתבים אל גב' רויטל בעירייה: "רצ"ב צילום הקבלה לאחר ששולמה. נא לוודא כי הנושא נסגר". למסמך זה, שנכתב כשנה וחצי אחרי קבלת היתר הבנייה, אין דבר וחצי דבר עם מעורבותו של השופט גורן להוצאת היתר הבנייה. אם כי יש מקום להעיר על כך כי הפתק נכתב על נייר הנושא את סמל המדינה, כשבתחתיתו מודפס: "מאת סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב". ומוטבעת עליו החותמת: "אורי גורן, שופט סגן נשיא בית המשפט המחוזי" (יתר המלים שבחותמת אינן ברורות. ככל הנראה: "תל-אביב"). השתלשלות הדברים בכל הנוגע ל"חוב הביוב" מלמדת כי נוכח חילוקי הדעות בדבר חוב זה, אין רבותא בכך כי עו"ד פזטל לא ראה לקשור את הוצאת היתר הבנייה עם תשלום החוב, ולפיכך ציין במזכר למר לדור מיום 9.10.94 כי "יש להוציא את היתר הבנייה על פי חישובי האגרות, בלי קשר לחוב עבר, אם קיים, אותו יש לתבוע בנפרד" (ההדגשה שלי - א.ג.). כך גם הבין זאת מר לדור כשכתב על המזכר עצמו, לאלכס כי "לפי הוראת עו"ד עמי פזטל - יש למחוק את החוב מחשבון האגרות " (ההדגשה שלי - א.ג.). דהיינו, מחשבון האגרות הכרוכות בהוצאת היתר הבנייה. 22. פרטנו את העובדות לא כדי להכריע במחלוקת אם היפלתה העירייה לטובה את בקשתו של השופט גורן ורעייתו להיתר בנייה, בכך שהתיק הוכתר כ"דחוף"; שההיתר ניתן יום אחד בלבד לאחר הגשת הבקשה; ושההיתר לא נחתם על ידי בעל ההיתר, כמופיע בטופס ההיתר (אם כי אין חתימה זו נדרשת על פי דין). גם אם ניתנה העדפה כזאת (כנראה על פני הדברים), אין היא רלבנטית לשאלה העומדת להכרעה בעתירה זו (כפי שתוצג להלן), כשם שאין עלינו להכריע במחלוקת אם היטל ההשבחה נקבע על פי הכללים הנהוגים בעיריה, ואם הפחתת הסכום נעשה כמקובל. גם אין עלינו להדרש לשאלה אם השמטת התנאי מהיתר הבנייה בדבר הריסת המחסן שהוקם שלא כדין, נבעה מטעות אנוש גרידא. השאלה אם מיטיב היה עו"ד פזטל (שאינו צד להליך זה) לעשות, אם לא היה נוטל חלק בטיפול בבקשה להיתר הבנייה, גם אם פעילותו היתה בתחום אחריותו, אף היא מחוץ למסגרת דיוננו. השאלה האחת והיחידה בעתירה זו היא, אם קיימת אחיזה לכך כי בתקופת הדיון במשפטו של העותר, היה השופט גורן מעורב אישית עם גורם בעירייה, בקשר לטיפול בבקשה למתן היתר הבנייה. תשובתנו על שאלה זו היא שלילית, לאחר שלא חסכנו בנדון כל מאמץ לבירור העובדות שבבסיס העתירה. מטעם זה לא ראינו מקום להתערב בשיקול דעתו של שר המשפטים בכל הנוגע להעמדתו לדין משמעתי של השופט גורן, ואף לא ראינו כי נותר צורך לחקור נוספות את מעורבותו בפרשת היתר הבנייה. 23. לפיכך נדחית העתירה. על העותר לשלם למשיב שכר טרחת עורך-דין בסך 20,000.- ש"ח. ש ו פ ט השופטת ד. ביניש: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט י. אנגלרד: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט גולדברג. ניתן היום, כ"ב בסיון תשנ"ח (17.6.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. D10

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060.D10

בג"ץ

1998-06-17

1997-08-31

false

בג"ץ 5206/97

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\060\052\D07\97052060.D07

בג"ץ 5206/97

HebrewVerdicts\97\060\052\D07

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060.D07

97052060.D07

החלטה

8569c1f1231349ca26d3d2c970484fb182ad1051bce607fc4537f34ec41e6ff8

á áéú äîùôè äòìéåï áùáúå ëáéú îùôè âáåä ìöã÷ áâ"õ 5206/97 - ã' áôğé: ëáåã äùåôè à' âåìãáøâ äòåúø : éåàì ìåáéàğé÷ø ğâã äîùéá : ùø äîùôèéí á÷ùä ìãçéú îåòã ãéåï äçìèä äãéåï ğãçä ìîåòã àçø ùéé÷áò. ğéúğä äéåí, ë"à áàãø úùğ"ç (19.3.98). ù å ô è äòú÷ îúàéí ìî÷åø ùîøéäå ëäï - îæëéø øàùé 97052060. D07

Word.Document

HebrewVerdicts\97\060\052\D04\97052060_D04.txt

בג"ץ 5206/97

HebrewVerdicts\97\060\052\D04

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060_D04.txt

97052060.D04.doc

פסק-דין

9a7b3326fded614d906c0a862a25c19419f382951fc9a1a882fea1d014e63767

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ח בטבת תשנ"ח (26.1.98) בשם העותר : עו"ד חי דן בשם המשיב : עו"ד שפר ה ח ל ט ה לאור שמיעת טענותיהם של באי כוח הצדדים, סבורים אנו כי מן הראוי הוא כי תונח תשתית עובדתית למספר נושאים שעלו בתגובת המשיב, וזאת בשל העדר תגובה מטעם עיריית תל-אביב-יפו בעתירה זו, לה איננה צד. לפיכך נדחה הדיון למועד אחר שייקבע כעבור 45 יום מהיום כדי לאפשר למשיב לפנות לעירייה הנ"ל בבקשה לקבל מן הגורמים שטיפלו בעניין נשוא העתירה את פרטי השתלשלות הארועים הקשורים לעתירה, תוך התייחסות לטענות שנשמעו בה. ראוי הוא כי תגובת העירייה כאמור, תתמך בתצהיר או בתצהירים. ניתנה היום, כ"ח בטבת תשנ"ח (26.1.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. D04

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060.D04

בג"ץ

1998-01-27

1997-08-31

false

בג"ץ 5206/97

פסק-דין

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\060\052\D09\97052060_D09.txt

בג"ץ 5206/97

HebrewVerdicts\97\060\052\D09

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060_D09.txt

97052060.D09.doc

החלטה

2b83405aa5a99d1bfa8044803916ec4905906b7ea299323133cad735fcccd801

ב בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד השופט א' גולדברג כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט י' אנגלרד העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים בקשה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ"ב באייר תשנ"ח ( 1 8.5.98) בשם העותר : עו"ד דן חי בשם המשיב : עו"ד אורית קורן החלטה אין אנו רואים מקום להעתר לבקשת בא כוח העותר לזמן את המצהירים מטעם עיריית תל-אביב-יפו לחקירה. אולם לאחר שביקשנו מבא כוח העותר לנסח את השאלות שברצונו לשאול בחקירה את עו"ד עמי פזטל על תצהירו, ורשימה כזאת הוגשה, הגענו לכלל דעה כי יש לאפשר לעו"ד פזטל להשיב בתצהיר על מספר מן השאלות, שעניינן בנושא העתירה. לגבי יתר השאלות לא מצאנו כי הן רלבנטיות לענייננו. שכן, השאלה העומדת לדיון אינה התייחסותה של עיריית תל-אביב-יפו לבקשה שהוגשה להיתר בנייה, אלא אם היתה מעורבות מצדו של השופט גורן בטיפול בבקשה. לפיכך אנו מחליטים כי עו"ד פזטל ישיב בתצהיר תוך 7 ימים מהיום על השאלות המסומנות במספרים 1 ו5-, ברשימת השאלות, והן: 1. האם פנה אליך כב' השופט גורן אי פעם בקשר להליכים להוצאת היתר בנייה בעירייה, במהלך הדיון בבקשה להיתר בנייה או לאחריה? האם היתה בינך ובין כב' השופט גורן שיחה בעניין הוצאת היתר הבנייה וכל הכרוך בו, גם מבלי שיזם כב' השופט גורן שיחה כאמור? 2. כיצד הובא לתשומת ליבך כי קיימת בעייה הנוגעת להוצאת היתר הבנייה לפיה מתן ההיתר מותנה בתשלום חובות ישנים הנובעים מאגרת ביוב? כן ישיב עו"ד פזטל על השאלות הבאות: א) באילו נסיבות נמסר כתב ההתחייבות לידיך, אם בכלל? ב) האם נמסרו דרכך שיקים על ידי משפחת גורן, או מי הם, כתשלום עבור חוב לעירייה? לאחר קבלת התצהיר האמור ניתן את פסק דיננו, ללא שמיעה נוספת של טענות, אלא אם כן נחליט אחרת. ניתנה היום, כ"ב באייר תשנ"ח (18.5.98). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. D09

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060.D09

בג"ץ

1998-05-18

1997-08-31

false

בג"ץ 5206/97

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\97\060\052\D08\97052060.D08

בג"ץ 5206/97

HebrewVerdicts\97\060\052\D08

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060.D08

97052060.D08

החלטה

727e320555dbe3de24f79aed5707faa406918f8907d20adba5e471cef896c8ce

á áéú äîùôè äòìéåï áùáúå ëáéú îùôè âáåä ìöã÷ áâ"õ 5206/97 - ä' áôğé: ëáåã äùåôè à' âåìãáøâ äòåúø : éåàì ìåáéàğé÷ø ğâã äîùéá : ùø äîùôèéí á÷ùä ìãçéú îåòã ãéåï äçìèä äãéåï ğãçä ìîåòã àçø ùéé÷áò. ğéúğä äéåí, ë"â áğéñï úùğ"ç (19.4.98). ù å ô è äòú÷ îúàéí ìî÷åø ùîøéäå ëäï - îæëéø øàùé 97052060. D08

Word.Document

HebrewVerdicts\97\060\052\A03\97052060_A03.txt

בג"ץ 5206/97

HebrewVerdicts\97\060\052\A03

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060_A03.txt

97052060.A03.doc

החלטה

c3119303a13805315b3d37a344e025b656974a358d015e14c1643d32f8015c7a

ב בית המשפט העליון בג"ץ 5206/97 בפני: כבוד הנשיא א' ברק העותר : יואל לוביאניקר נגד המשיב : שר המשפטים החלטה בעתירה זו ידון ההרכב הבא: השופט א' גולדברג השופטת ד' ביניש השופט י' אנגלרד ניתנה היום, כ"ד בטבת תשנ"ח (22.1.98). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97052060. A03

יואל לוביאניקר נ. שר המשפטים

97052060.A03

בג"ץ

1998-05-04

1997-08-31

false

בג"ץ 5206/97

החלטה

בג"ץ

בית המשפט העליון

HebrewVerdicts\96\930\007\D01\96007930.D01

ע"פ 793/96

HebrewVerdicts\96\930\007\D01

מאיר אלמליח נ. מדינת ישראל

96007930.D01

96007930.D01

פסק-דין

d6417356fca5dbc5dfefcf8bd511a070be70546583a8d60ce7d653c1e4a23d2d

ááéú äîùôè äòìéåï áùáúå ëáéú îùôè ìòøòåøéí ôìéìééí ò"ô 763/96 ò"ô 793/96 áôğé: ëáåã äùåôè à' âåìãáøâ ëáåã äùåôè î' çùéï ëáåã äùåôèú ã' ãåøğø äîòøòø ú áò"ô 763/96 åäîùéáä áò"ô 793/96: îãéğú éùøàì ğâã äîùéá éí áò"ô 763/96: 1. àìéäå çæï 2. îàéø áï ùìåí àìîìéç äîòøòø áò"ô 793/96: îàéø áï ùìåí àìîìéç òøòåø òì ôñ÷ ãéï áéú äîùôè äîçåæé áúì-àáéá-éôå îéåí 14.12.95 áú.ô.ç . 405/94 ùğéúï òì éãé ëáåã äùåôè ñèøùğåá úàøéê äéùéáä: é"ç áàééø úùğ"æ (25.5.97) áùí äîòøòø : òå"ã îøãëé ëõ áùí äîùéá ä: òå"ã îùä ùéìä ôñ÷-ãéï ëîåñëí òì ãòú òå"ã ùéìä, áà ëåç äîãéğä, åòå"ã ëõ, áà ëåç äîòøòø áò"ô 793/96 åäîùéá îñ' 2 áò"ô 763/96 (îàéø àìîìéç ), ğîç÷ ò"ô 793/96 åëï ğîç÷ ò"ô 763/96, ëëì ùäåà ğåâò ìîùéá îñ' 2. îùîòåú äãáø äéà ëé äëøòú äãéï åâæø äãéï ìâáé îàéø àìîìéç éòîãå áòéğí. äãéåï áò"ô 763/96 ëëì ùäåà ğåâò ìîùéá îñ' 1 ééîùê áğôøã. ğéúï äéåí, é"ç áàééø úùğ"æ (25.5.97). ù å ô è ù å ô è ù å ô è ú òú÷ îúàéí ìî÷åø ùîøéäå ëäï - îæëéø øàùé 96007930. D01

Word.Document

HebrewVerdicts\07\790\027\S01\07027790.S01

בג"ץ 2779/07

HebrewVerdicts\07\790\027\S01

מועצת הכפר בתיר נ. המפקד הצבאי הגדה המערבית

07027790.S01

07027790.S01.doc

החלטה

d132963a50d5a7a2b4fc2d6c49b072ecedcc9e75265217724260c1980ff37517

בבית המשפט העליון בג"ץ 2779/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס העותרים: 1. מועצת הכפר בתיר 2. חסן מוחמד מוסא עוויני 3. נעים מוחמד עבדאללה 4. אבראהים עבד אלפתאח ארווישד 5. חאזם מחמד יוסף בטחה 6. אנואר מחמד יוסף בטחה 7. מוחמד אחמד חמאד עוויני 8. מוסטפא חסין אלמות'ני 9. נאדר מוחמד חסן מקסקס 10. מחמוד חסין אלבוטמה 11. מחמוד מחמד אחמד עוויני 12. חלמי מוסא עדוואן 13. אבראהים מוחמד אבו נעמה נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי הגדה המערבית 2. שר הבטחון 3. ממשלת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: עו"ד ג'את' נאסר החלטה המשיבים יגיבו לבקשה לצו ביניים עד ליום 1.4.07. ניתנה היום, ז' בניסן התשס"ז (26.3.07). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07027790_S01.doc עכ ב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 2779/07

Word.Document

HebrewVerdicts\07\790\027\S02\07027790_s02.txt

בג"ץ 2779/07

HebrewVerdicts\07\790\027\S02

מועצת הכפר בתיר נ. המפקד הצבאי הגדה המערבית

07027790_s02.txt

07027790.S02.doc

החלטה

d8acfa0cfd5a9def89e37faa36d408ba5240492771ff98e41aa094609ddb4493

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2779/07 - א' בפני: כבוד השופט א' גרוניס העותרים: 1. מועצת הכפר בתיר 2. חסן מוחמד מוסא עוויני 3. נעים מוחמד עבדאללה 4. אבראהים עבד אלפתאח ארווישד 5. חאזם מחמד יוסף בטחה 6. אנואר מחמד יוסף בטחה 7. מוחמד אחמד חמאד עוויני 8. מוסטפא חסין אלמות'ני 9. נאדר מוחמד חסן מקסקס 10. מחמוד חסין אלבוטמה 11. מחמוד מחמד אחמד עוויני 12. חלמי מוסא עדוואן 13. אבראהים מוחמד אבו נעמה נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי הגדה המערבית 2. שר הבטחון 3. ממשלת ישראל עתירה למתן צו על-תנאי ולצו ביניים בשם העותרים: עו"ד נ' ג'את' החלטה 1. לאור התחייבותם של המשיבים, כאמור בהודעתם מיום 1.4.07, אין צורך במתן צו ביניים. 2. היה ויהא בכוונתם של המשיבים לבצע עבודות בשטח הרלוונטי, עליהם ליתן הודעה של 15 ימים מראש לפחות לבא-כוחם של העותרים. 3. העתירה תידון בפני הרכב. 4. תגובת המשיבים תוגש עד 7 ימים לפני הדיון. ניתנה היום, י"ז בניסן התשס"ז (5.4.2007). ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07027790_S02.doc /צש מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 2779/07

Word.Document

HebrewVerdicts\07\790\027\n03\07027790_n03.txt

בג"ץ 2779/07

HebrewVerdicts\07\790\027\n03

מועצת הכפר בתיר נ. המפקד הצבאי הגדה המערבית

07027790_n03.txt

07027790.N03.doc

החלטה

53e459f9d1b2e0c6f2d0fd832e6dbe4b80f8598ae0b916e6f0f6288f63c16106

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2779/07 - ז' בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש העותרים: 1. מועצת הכפר בתיר 2. חסן מוחמד מוסא עוויני 3. נעים מוחמד עבדאללה 4. אבראהים עבד אלפתאח ארווישד 5. חאזם מחמד יוסף בטחה 6. אנואר מחמד יוסף בטחה 7. מוחמד אחמד חמאד עוויני 8. מוסטפא חסין אלמות'ני 9. נאדר מוחמד חסן מקסקס 10. מחמוד חסין אלבוטמה 11. מחמוד מחמד אחמד עוויני 12. חלמי מוסא עדוואן 13. אבראהים מוחמד אבו נעמה נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי הגדה המערבית 2. שר הבטחון 3. ממשלת ישראל בקשה מוסכמת (חמישית) מיום 29.4.2008 לדחיית מועד הדיון מטעם המשיבים בשם המשיבים: עו"ד גלעד שירמן החלטה בהתאם לבקשת המדינה ובהסכמת העותרים נדחה מועד הדיון בתיק זה מספר פעמים. בבקשתם מיום 29.4.2008 הודיעו המשיבים כי הם זקוקים לזמן נוסף על מנת לגבש את תגובתם הסופית לעתירה, וביקשו כי מועד הדיון בתיק יידחה לחודש יולי, בכפוף להתחייבותם כי בתקופה זו לא תבוצענה עבודות לשם מימוש צו התפיסה נשוא העתירה. העותרים נתנו הסכמתם לבקשה. בנסיבות אלה, יוכלו המשיבים להגיש את תגובתם לעתירה עד ליום 15.7.2008. לאחר הגשת התגובה ובהתאם לאמור בה, ייקבע מועד קרוב לשמיעת התיק. ניתנה היום, י"א באייר התשס"ח (16.5.2008). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07027790_N03.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 2779/07

Word.Document

HebrewVerdicts\07\790\027\n19\07027790_n19.txt

בג"ץ 2779/07

HebrewVerdicts\07\790\027\n19

מועצת הכפר בתיר נ. המפקד הצבאי הגדה המערבית

07027790_n19.txt

07027790.N19.doc

החלטה

dbd77bedf0276756bbdaeb33e96fee029e5fc604a37031cff7c4555cc358d5c5

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2779/07 - כ"ב בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המבקשת לעיין בתיק בית משפט: העותרים: מועצה אזורית גוש עציון 1. מועצת הכפר בתיר 2. חסן מוחמד מוסא עוויני 3. נעים מוחמד עבדאללה 4. אבראהים עבד אלפתאח ארווישד 5. חאזם מחמד יוסף בטחה 6. אנואר מחמד יוסף בטחה 7. מוחמד אחמד חמאד עוויני 8. מוסטפא חסין אלמות'ני 9. נאדר מוחמד חסן מקסקס 10. מחמוד חסין אלבוטמה 11. מחמוד מחמד אחמד עוויני 12. חלמי מוסא עדוואן 13. אבראהים מוחמד אבו נעמה נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי הגדה המערבית 2. שר הבטחון 3. ממשלת ישראל בקשה מיום 26.7.2010 לעיין בתיק בית המשפט; תגובת המדינה מיום 18.8.2010; ותגובת העותרים מיום 22.8.2010 בשם המבקשת לעיין בתיק בית משפט: עו"ד ד"ר גרשון גונטובניק בשם העותרים: עו"ד ג'יאת' נאסר בשם המשיבים: עו"ד אורי קידר החלטה נוכח האמור בבקשה, ובהיעדר טעם בתגובת העותרים המצדיק הימנעות מלהיעתר לה, תוכל המבקשת לעיין בתיק בתיאום עם מזכירות בית משפט זה. ניתנה היום, י"ד באלול התש"ע (24.8.2010) ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07027790_N19.doc אב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 2779/07

Word.Document

HebrewVerdicts\07\790\027\n20\07027790_n20.txt

בג"ץ 2779/07

HebrewVerdicts\07\790\027\n20

מועצת הכפר בתיר נ. המפקד הצבאי הגדה המערבית

07027790_n20.txt

07027790.N20.doc

החלטה

9b3b9a90c43326aee37a049ba862f2e85f00d09d5911cefc2d3452ee953ce280

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2779/07 - כ"ד בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש העותרים: 1. מועצת הכפר בתיר 2. חסן מוחמד מוסא עוויני 3. נעים מוחמד עבדאללה 4. אבראהים עבד אלפתאח ארווישד 5. חאזם מחמד יוסף בטחה 6. אנואר מחמד יוסף בטחה 7. מוחמד אחמד חמאד עוויני 8. מוסטפא חסין אלמות'ני 9. נאדר מוחמד חסן מקסקס 10. מחמוד חסין אלבוטמה 11. מחמוד מחמד אחמד עוויני 12. חלמי מוסא עדוואן 13. אבראהים מוחמד אבו נעמה נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי הגדה המערבית 2. שר הביטחון 3. ממשלת ישראל בקשות מיום 5.11.2010 מטעם העותרים לדחיית מועד דיון הקבוע ליום 10.11.2010 ולהארכת מועד להגשת עתירה מתוקנת בשם העותרים: עו"ד ג'יאת' נאסר החלטה הדיון הקבוע ליום 10.11.2010 ידחה, כמבוקש וכמוסכם. העותרים יגישו את עתירתם המתוקנת עד ליום 14.11.2010, והמשיבים יוכלו להגיב על העתירה המתוקנת בתוך 30 ימים נוספים. ניתנה היום, ל' בחשון התשע"א (7.11.2010). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07027790_N20.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 2779/07

Word.Document

HebrewVerdicts\07\790\027\n16\07027790_n16.txt

בג"ץ 2779/07

HebrewVerdicts\07\790\027\n16

מועצת הכפר בתיר נ. המפקד הצבאי הגדה המערבית

07027790_n16.txt

07027790.N16.doc

החלטה

ad3b2cf5e9238d76e7ef4cebce12a4c4a458c7275be0bd9c1b982a1e3f641dfe

<!-- /* Font Definitions */ @font-face {font-family:"Cambria Math"; panose-1:2 4 5 3 5 4 6 3 2 4; mso-font-charset:1; mso-generic-font-family:roman; mso-font-format:other; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:0 0 0 0 0 0;} @font-face {font-family:Miriam; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 0 0 0 32 0;} @font-face {font-family:David; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 0 0 0 32 0;} @font-face {font-family:FrankRuehl; panose-1:0 0 0 0 0 0 0 0 0 0; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 0 0 0 32 0;} @font-face {font-family:"Arial TUR"; mso-font-charset:0; mso-generic-font-family:swiss; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:536881799 -2147483648 8 0 511 0;} @font-face {font-family:DavidFix; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:6145 0 0 0 32 0;} @font-face {font-family:"Guttman Yad"; panose-1:2 1 4 1 1 1 1 1 1 1; mso-font-charset:177; mso-generic-font-family:auto; mso-font-pitch:variable; mso-font-signature:2049 1073741824 0 0 32 0;} /* Style Definitions */ p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal {mso-style-unhide:no; mso-style-qformat:yes; mso-style-parent:""; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.MsoHeader, li.MsoHeader, div.MsoHeader {mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:center 207.65pt right 415.3pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.MsoFooter, li.MsoFooter, div.MsoFooter {mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:center 207.65pt right 415.3pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} a:link, span.MsoHyperlink {mso-style-unhide:no; color:blue; text-decoration:underline; text-underline:single;} a:visited, span.MsoHyperlinkFollowed {mso-style-unhide:no; color:purple; mso-themecolor:followedhyperlink; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.Ruller3, li.Ruller3, div.Ruller3 {mso-style-name:"Ruller 3"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:160.5pt 337.65pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} p.Pskdinhead, li.Pskdinhead, div.Pskdinhead {mso-style-name:"Pskdin head"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.FileNumber, li.FileNumber, div.FileNumber {mso-style-name:"File Number"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:left; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; mso-bidi-font-weight:bold;} p.FirstpagestylePsakdin, li.FirstpagestylePsakdin, div.FirstpagestylePsakdin {mso-style-name:"First page style Psak din"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Ruller 3"; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:160.45pt 337.65pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt; mso-bidi-font-weight:bold;} p.TyutaDate, li.TyutaDate, div.TyutaDate {mso-style-name:"Tyuta Date"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:center; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; font-weight:bold; font-style:italic;} p.DocumentHead, li.DocumentHead, div.DocumentHead {mso-style-name:"Document Head"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:center; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; letter-spacing:1.5pt; mso-bidi-font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.TfutzaList, li.TfutzaList, div.TfutzaList {mso-style-name:"Tfutza List"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; font-style:italic;} p.Ruller4, li.Ruller4, div.Ruller4 {mso-style-name:Ruller4; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:40.0pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} p.Ruller5, li.Ruller5, div.Ruller5 {mso-style-name:Ruller5; mso-style-unhide:no; margin-top:0cm; margin-right:82.1pt; margin-bottom:0cm; margin-left:64.1pt; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} p.Ruller6, li.Ruller6, div.Ruller6 {mso-style-name:Ruller6; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:39.7pt 4.0cm 289.15pt 13.0cm; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:10.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:DavidFix; letter-spacing:.5pt;} span.Delete {mso-style-name:Delete; mso-style-unhide:no; text-decoration:line-through;} p.WriterName, li.WriterName, div.WriterName {mso-style-name:"Writer Name"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:Ruller4; mso-style-next:Ruller4; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:justify; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:40.0pt; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Arial TUR","sans-serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; letter-spacing:.5pt; font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} span.Hand {mso-style-name:Hand; mso-style-unhide:no; font-family:"Guttman Yad"; mso-bidi-font-family:"Guttman Yad";} p.2, li.2, div.2 {mso-style-name:\00F1\00E2\00F0\00E5\00EF2; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} p.Casenameintextbody, li.Casenameintextbody, div.Casenameintextbody {mso-style-name:"Case name in text body"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:left; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; font-weight:bold; text-decoration:underline; text-underline:single;} p.precasestyle, li.precasestyle, div.precasestyle {mso-style-name:"pre_case style"; mso-style-unhide:no; margin-top:0cm; margin-right:0cm; margin-bottom:0cm; margin-left:127.45pt; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; tab-stops:127.6pt; mso-layout-grid-align:none; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:12.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman";} p.BodyRuller, li.BodyRuller, div.BodyRuller {mso-style-name:"Body Ruller"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} p.Ruller38, li.Ruller38, div.Ruller38 {mso-style-name:"סגנון Ruller 3 + \(מורכב\) ‏8 נק"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Body Ruller"; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:8.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David;} span.Ruller30 {mso-style-name:"Ruller 3 תו"; mso-style-unhide:no; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:FrankRuehl; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} span.BodyRuller0 {mso-style-name:"Body Ruller תו"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Ruller 3 תו"; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:David; mso-bidi-font-family:David; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} span.Ruller380 {mso-style-name:"סגנון Ruller 3 + \(מורכב\) ‏8 נק תו"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"Body Ruller תו"; mso-ansi-font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:8.0pt; font-family:David; mso-bidi-font-family:David; mso-ansi-language:EN-US; mso-fareast-language:EN-US; mso-bidi-language:HE;} p.FileNumber0, li.FileNumber0, div.FileNumber0 {mso-style-name:"סגנון File Number + ימין"; mso-style-unhide:no; mso-style-parent:"File Number"; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; line-height:150%; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:10.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:David; mso-bidi-font-weight:bold;} p.BODYVERDICT, li.BODYVERDICT, div.BODYVERDICT {mso-style-name:"BODY VERDICT"; mso-style-unhide:no; margin:0cm; margin-bottom:.0001pt; text-align:right; mso-pagination:widow-orphan; mso-layout-grid-align:none; punctuation-wrap:simple; text-autospace:none; direction:rtl; unicode-bidi:embed; font-size:11.0pt; mso-bidi-font-size:14.0pt; font-family:"Times New Roman","serif"; mso-fareast-font-family:"Times New Roman"; mso-bidi-font-family:FrankRuehl; letter-spacing:.5pt;} /* Page Definitions */ @page {mso-footnote-separator:url("07027790.n16.files/header.htm") fs; mso-footnote-continuation-separator:url("07027790.n16.files/header.htm") fcs; mso-endnote-separator:url("07027790.n16.files/header.htm") es; mso-endnote-continuation-separator:url("07027790.n16.files/header.htm") ecs; mso-endnote-numbering-style:alpha-lower;} @page Section1 {size:595.3pt 841.9pt; margin:2.0cm 89.85pt 72.0pt 89.85pt; mso-header-margin:1.0cm; mso-footer-margin:19.85pt; mso-title-page:yes; mso-even-header:url("07027790.n16.files/header.htm") eh1; mso-header:url("07027790.n16.files/header.htm") h1; mso-even-footer:url("07027790.n16.files/header.htm") ef1; mso-footer:url("07027790.n16.files/header.htm") f1; mso-first-header:url("07027790.n16.files/header.htm") fh1; mso-first-footer:url("07027790.n16.files/header.htm") ff1; mso-paper-source:0; mso-gutter-direction:rtl;} div.Section1 {page:Section1; mso-endnote-numbering-style:alpha-lower;} /* List Definitions */ @list l0 {mso-list-id:-132; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-948285642;} @list l0:level1 {mso-level-tab-stop:74.6pt; mso-level-number-position:left; margin-left:74.6pt; text-indent:-18.0pt;} @list l1 {mso-list-id:-131; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:515436190;} @list l1:level1 {mso-level-tab-stop:60.45pt; mso-level-number-position:left; margin-left:60.45pt; text-indent:-18.0pt;} @list l2 {mso-list-id:-130; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-968335612;} @list l2:level1 {mso-level-tab-stop:46.3pt; mso-level-number-position:left; margin-left:46.3pt; text-indent:-18.0pt;} @list l3 {mso-list-id:-129; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-131071188;} @list l3:level1 {mso-level-tab-stop:32.15pt; mso-level-number-position:left; margin-left:32.15pt; text-indent:-18.0pt;} @list l4 {mso-list-id:-128; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-2113641168;} @list l4:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:74.6pt; mso-level-number-position:left; margin-left:74.6pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} @list l5 {mso-list-id:-127; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-2117278024;} @list l5:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:60.45pt; mso-level-number-position:left; margin-left:60.45pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} @list l6 {mso-list-id:-126; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:822240408;} @list l6:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:46.3pt; mso-level-number-position:left; margin-left:46.3pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} @list l7 {mso-list-id:-125; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:-1038481136;} @list l7:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:32.15pt; mso-level-number-position:left; margin-left:32.15pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} @list l8 {mso-list-id:-120; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:1996778542;} @list l8:level1 {mso-level-tab-stop:18.0pt; mso-level-number-position:left; margin-left:18.0pt; text-indent:-18.0pt;} @list l9 {mso-list-id:-119; mso-list-type:simple; mso-list-template-ids:998247300;} @list l9:level1 {mso-level-number-format:bullet; mso-level-text:\F0B7; mso-level-tab-stop:18.0pt; mso-level-number-position:left; margin-left:18.0pt; text-indent:-18.0pt; font-family:Symbol;} ol {margin-bottom:0cm;} ul {margin-bottom:0cm;} --> בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2779/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופט א' רובינשטיין העותרים: 1. מועצת הכפר בתיר 2. חסן מוחמד מוסא עוויני 3. נעים מוחמד עבדאללה 4. אבראהים עבד אלפתאח ארווישד 5. חאזם מחמד יוסף בטחה 6. אנואר מחמד יוסף בטחה 7. מוחמד אחמד חמאד עוויני 8. מוסטפא חסין אלמות'ני 9. נאדר מוחמד חסן מקסקס 10. מחמוד חסין אלבוטמה 11. מחמוד מחמד אחמד עוויני 12. חלמי מוסא עדוואן 13. אבראהים מוחמד אבו נעמה נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי הגדה המערבית 2. שר ה בטחון 3. ממשלת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"א באייר התש"ע (05.05.2010) בשם העותרים: עו"ד ג'יאת' נאסר בשם המשיבים: אין הופעה החלטה נוכח אשפוזו הפתאומי של הפרקליט שירמן המייצג את המדינה בעתירה שלפנינו תידחה שמיעת העתירה. הפרקליטות תודיע בתוך 14 ימים אם היא מבקשת קביעת הדיון מחדש ומהו המועד האפשרי בנסיבות. ניתנה היום, כ"א באייר התש"ע (05.05.2010), בפני באי-כוח הצדדים. ה נ ש י א ה המשנה לנשיאה ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07027790_N16.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 2779/07

Word.Document

HebrewVerdicts\07\790\027\n15\07027790_n15.txt

בג"ץ 2779/07

HebrewVerdicts\07\790\027\n15

מועצת הכפר בתיר נ. המפקד הצבאי הגדה המערבית

07027790_n15.txt

07027790.N15.doc

החלטה

ef6e3c56d479970f9bf3e1bc007e3477d5d6b00dff5d1a96788d7ec93c27246e

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2779/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש העותרים: 1. מועצת הכפר בתיר 2. חסן מוחמד מוסא עוויני 3. נעים מוחמד עבדאללה 4. אבראהים עבד אלפתאח ארווישד 5. חאזם מחמד יוסף בטחה 6. אנואר מחמד יוסף בטחה 7. מוחמד אחמד חמאד עוויני 8. מוסטפא חסין אלמות'ני 9. נאדר מוחמד חסן מקסקס 10. מחמוד חסין אלבוטמה 11. מחמוד מחמד אחמד עוויני 12. חלמי מוסא עדוואן 13. אבראהים מוחמד אבו נעמה נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי הגדה המערבית 2. שר הביטחון 3. ממשלת ישראל תגובה מטעם המשיבים מיום 31.1.2010 בשם המשיבים: עו"ד גלעד שירמן החלטה העתירה תיקבע לשמיעה בפני הרכב בהקדם. העותרים יוכלו להגיש תגובתם לאמור בתגובת המשיבים עד 10 ימים לפני הדיון. ניתנה היום, כ"ה בשבט התש"ע (9.2.2010). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07027790_N15.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 2779/07

Word.Document

HebrewVerdicts\07\790\027\n17\07027790_n17.txt

בג"ץ 2779/07

HebrewVerdicts\07\790\027\n17

מועצת הכפר בתיר נ. המפקד הצבאי הגדה המערבית

07027790_n17.txt

07027790.N17.doc

החלטה

1373c17b172dda80ad816b65714e864033a50bb13f14fd7ed41af72fedcc83bb

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2779/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין כבוד השופטת מ' נאור העותרים: 1. מועצת הכפר בתיר 2. חסן מוחמד מוסא עוויני 3. נעים מוחמד עבדאללה 4. אבראהים עבד אלפתאח ארווישד 5. חאזם מחמד יוסף בטחה 6. אנואר מחמד יוסף בטחה 7. מוחמד אחמד חמאד עוויני 8. מוסטפא חסין אלמות'ני 9. נאדר מוחמד חסן מקסקס 10. מחמוד חסין אלבוטמה 11. מחמוד מחמד אחמד עוויני 12. חלמי מוסא עדוואן 13. אבראהים מוחמד אבו נעמה נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי הגדה המערבית 2. שר הבטחון 3. ממשלת ישראל עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: ג' באב התש"ע (14.07.2010) בשם העותרים: עו"ד ג'את' נאסר בשם המשיבים: עו"ד אורי קידר החלטה העתירה תתוקן בתוך 45 ימים (ימי הפגרה במניין), במובן זה שתוכל להתייחס גם לתוואי הגדר על פי הצו שהוצא ביחס לאדמות המצויות בתוך שטח ישראל. המשיבים יוכלו להגיב על העתירה המתוקנת בתוך 30 ימים נוספים ומיד עם קבלת החומר תיקבע העתירה המתוקנת לשמיעה. ניתנה היום, ג' באב התש"ע (14.07.2010), בפני באי-כוח הצדדים. ה נ ש י א ה המשנה לנשיאה ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07027790_N17.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 2779/07

Word.Document

HebrewVerdicts\07\790\027\n18\07027790_n18.txt

בג"ץ 2779/07

HebrewVerdicts\07\790\027\n18

מועצת הכפר בתיר נ. המפקד הצבאי הגדה המערבית

07027790_n18.txt

07027790.N18.doc

החלטה

6132c904123a4c6a750cceb764fa288cd525754eb2201d8d1cfa9f41a740cc32

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2779/07 - כ"ב בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המבקשת לעיין בתיק בית המשפט: העותרים: מועצה אזורית גוש עציון 1. מועצת הכפר בתיר 2. חסן מוחמד מוסא עוויני 3. נעים מוחמד עבדאללה 4. אבראהים עבד אלפתאח ארווישד 5. חאזם מחמד יוסף בטחה 6. אנואר מחמד יוסף בטחה 7. מוחמד אחמד חמאד עוויני 8. מוסטפא חסין אלמות'ני 9. נאדר מוחמד חסן מקסקס 10. מחמוד חסין אלבוטמה 11. מחמוד מחמד אחמד עוויני 12. חלמי מוסא עדוואן 13. אבראהים מוחמד אבו נעמה נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי הגדה המערבית 2. שר הבטחון 3. ממשלת ישראל בקשה מיום 26.7.2010 לעיון בתיק בית המשפט בשם המבקשת לעיין בתיק בית המשפט: עו"ד ד"ר גרשון גונטובניק החלטה לתגובת הצדדים בתוך 14 ימים. ניתנה היום, כ"ד באב התש"ע (4.8.2010). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07027790_N18.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 2779/07

Word.Document

HebrewVerdicts\07\790\027\n28\07027790_n28.txt

בג"ץ 2779/07

HebrewVerdicts\07\790\027\n28

מועצת הכפר בתיר נ. המפקד הצבאי הגדה המערבית

07027790_n28.txt

07027790.N28.doc

החלטה

19fa6a48fd354460345f3ce70680b39668f70337584aef2dacc2c3beee94a940

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 2779/07 לפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט י' עמית העותרים: 1. מועצת הכפר בתיר 2. חסן מוחמד מוסא עוויני 3. נעים מוחמד עבדאללה 4. אבראהים עבד אלפתאח ארווישד 5. חאזם מחמד יוסף בטחה 6. אנואר מחמד יוסף בטחה 7. מוחמד אחמד חמאד עוויני 8. מוסטפא חסין אלמות'ני 9. נאדר מוחמד חסן מקסקס 10. מחמוד חסין אלבוטמה 11. מחמוד מחמד אחמד עוויני 12. חלמי מוסא עדוואן 13. אבראהים מוחמד אבו נעמה נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי הגדה המערבית 2. שר הבטחון 3. ממשלת ישראל עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: ט' בכסלו התשע"ב (05.12.2011) בשם העותרים: עו"ד ג'יאת' נאסר בשם המשיבים: עו"ד אורי קידר החלטה סיימנו לשמוע את טענות באי-כוח הצדדים. הצדדים יודיעו לבית המשפט בתוך שלושה שבועות – עד ל-25.12.2011 – אם נפגשו ביניהם באי-כוח העותרים והמשיבים והאם הגיעו להבנות לעניין תוואי מוסכם, בהנחה שעצם הצורך בהקמת גדר אינו שנוי במחלוקת. לאחר שימסרו לנו ההודעות במועד האמור, ניתן את פסק-דיננו ביחס לעתירה. ניתנה היום, ט' בכסלו התשע"ב (05.12.2011), בפני באי-כוח הצדדים. ה נ ש י א ה ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07027790_N28.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

החלטה בתיק בג"ץ 2779/07