Text
stringlengths
7
216
וימת גדעון בן יואשׁ בשׂיבה טובה ויקבר בקבר יואשׁ אביו בעפרה אבי העזרי
למחלי אלעזר ולא היה לו בנים
בצורות יארים בקע וכל יקר ראתה עינו
ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשׁוב מאחרי אחיהם
ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית עד קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושׁים
ויכה אותם מלך בבל וימתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו
ויצאו נערי שׂרי המדינות בראשׁנה וישׁלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשׁים יצאו משׁמרון
מגלה עמקות מני חשׁך ויצא לאור צלמות
נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השׁמים בשׂר חסידיך לחיתו ארץ
האנכי לאדם שׂיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי
ויבאו שׁני האנשׁים בני בליעל וישׁבו נגדו ויעדהו אנשׁי הבליעל את נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת
כה אמר יהוה אלי עשׂה לך מוסרות ומטות ונתתם על צוארך
וככלות שׁלמה להתפלל והאשׁ ירדה מהשׁמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד יהוה מלא את הבית
ועלית על עמי ישׂראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשׁי בך לעיניהם גוג
איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשׂך ממני מאומה כי אם אותך באשׁר את אשׁתו ואיך אעשׂה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים
הארח עולם תשׁמר אשׁר דרכו מתי און
וירד לקץ שׁנים אל אחאב לשׁמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשׁר עמו ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד
וידברו אליו את כל דברי יוסף אשׁר דבר אלהם וירא את העגלות אשׁר שׁלח יוסף לשׂאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם
ותהי ראשׁית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שׁנער
חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות
לבני בריעה לחבר משׁפחת החברי למלכיאל משׁפחת המלכיאלי
ויאמר׀ יהוה מציון ישׁאג ומירושׁלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבשׁ ראשׁ הכרמל
כי אתה אלהים שׁמעת לנדרי נתת ירשׁת יראי שׁמך
זאת מנוחתי עדי עד פה אשׁב כי אותיה
אל כל ראשׁ דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשׂקי את רגליך לכל עובר ותרבי את תזנתך
ויאכלו וישׁתו הוא והאנשׁים אשׁר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שׁלחני לאדני
ושׂמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה
כי שׁקר הם נבאים לכם למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם והדחתי אתכם ואבדתם
הללוהו בתקע שׁופר הללוהו בנבל וכנור
כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים
ויאמר השׁב ידך אל חיקך וישׁב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שׁבה כבשׂרו
ויהיו שׁם עם דויד ימים שׁלושׁה אכלים ושׁותים כי הכינו להם אחיהם
וימליכו יושׁבי ירושׁלם את אחזיהו בנו הקטן תחתיו כי כל הראשׁנים הרג הגדוד הבא בערבים למחנה וימלך אחזיהו בן יהורם מלך יהודה
אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משׁפט אלהיהם אך המה יחדו שׁברו על נתקו מוסרות
ויתמדד על הילד שׁלשׁ פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי תשׁב נא נפשׁ הילד הזה על קרבו
וזבדיה ומשׁלם וחזקי וחבר
וישׁבע יהושׁע בעת ההיא לאמר ארור האישׁ לפני יהוה אשׁר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה
והוא עם בזוז ושׁסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משׁסה ואין אמר השׁב
מלבד התיחשׂם לזכרים מבן שׁלושׁ שׁנים ולמעלה לכל הבא לבית יהוה לדבר יום ביומו לעבודתם במשׁמרותם כמחלקותיהם
רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שׁכן קרוב מאח רחוק
ויעל על המזבח׀ אשׁר עשׂה בבית אל בחמשׁה עשׂר יום בחדשׁ השׁמיני בחדשׁ אשׁר בדא מלבד ויעשׂ חג לבני ישׂראל ויעל על המזבח להקטיר
והיתה שׁבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשׂכירך ולתושׁבך הגרים עמך
וילנו כל עדת בני ישׂראל ממחרת על משׁה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה
והשׁיבו אל לבם בארץ אשׁר נשׁבו שׁם ושׁבו׀ והתחננו אליך בארץ שׁביהם לאמר חטאנו והעוינו רשׁענו
מגדל ישׁועות מלכו ועשׂה חסד׀ למשׁיחו לדוד ולזרעו עד עולם
וישׁלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשׁיו
וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם
שׁאלו מיהוה מטר בעת מלקושׁ יהוה עשׂה חזיזים ומטר גשׁם יתן להם לאישׁ עשׂב בשׂדה
ויהיו בני נח היצאים מן התבה שׁם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען
ואשׁלחה אליו לאמר לא נהיה כדברים האלה אשׁר אתה אומר כי מלבך אתה בודאם
ויזד יעקב נזיד ויבא עשׂו מן השׂדה והוא עיף
יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם
כי גדול אתה ועשׂה נפלאות אתה אלהים לבדך
כחרב בציון שׁאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה
ויאמר יהוה אל משׁה שׁלח ידך ואחז בזנבו וישׁלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו
ויקדשׁו את קדשׁ בגליל בהר נפתלי ואת שׁכם בהר אפרים ואת קרית ארבע היא חברון בהר יהודה
ויסדו הבנים את היכל יהוה ויעמידו הכהנים מלבשׁים בחצצרות והלוים בני אסף במצלתים להלל את יהוה על ידי דויד מלך ישׂראל
וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישׂראל אל הארץ אשׁר נשׂאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם
אישׁ יהודי היה בשׁושׁן הבירה ושׁמו מרדכי בן יאיר בן שׁמעי בן קישׁ אישׁ ימיני
וירא אהרן וכל בני ישׂראל את משׁה והנה קרן עור פניו וייראו מגשׁת אליו
ויפשׁע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה אז תפשׁע לבנה בעת ההיא
ושׁתים עשׂרה אבנים הקים יהושׁע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נשׂאי ארון הברית ויהיו שׁם עד היום הזה
ויבא געל בן עבד ואחיו ויעברו בשׁכם ויבטחו בו בעלי שׁכם
וספרים כתב לחרף ליהוה אלהי ישׂראל ולאמר עליו לאמר כאלהי גוי הארצות אשׁר לא הצילו עמם מידי כן לא יציל אלהי יחזקיהו עמו מידי
וכסף אחר הורדנו בידנו לשׁבר אכל לא ידענו מי שׂם כספנו באמתחתינו
שׁמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישׂראל יקבצנו ושׁמרו כרעה עדרו
ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלהי משׁפט יהוה אשׁרי כל חוכי לו
שׁכניה רחם מרמת
ואת בית צור ואת שׂוכו ואת עדלם
והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם אדני זה ואני מעתה לא יעמד בי כח ונשׁמה לא נשׁארה בי
מכה אישׁ ומת מות יומת
והיה כאשׁר דמיתי לעשׂות להם אעשׂה לכם
בניה בן יהוידע בן אישׁ חיל רב פעלים מן קבצאל הוא הכה את שׁני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השׁלג
אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשׁת נהרות איתן
כי זרים׀ קמו עלי ועריצים בקשׁו נפשׁי לא שׂמו אלהים לנגדם סלה
ויהי כדבר מלאך יהוה את הדברים האלה אל כל בני ישׂראל וישׂאו העם את קולם ויבכו
קול שׁמועה הנה באה ורעשׁ גדול מארץ צפון לשׂום את ערי יהודה שׁממה מעון תנים
לכה נשׁקה את אבינו יין ונשׁכבה עמו ונחיה מאבינו זרע
ואדם ביקר בל ילין נמשׁל כבהמות נדמו
ואל שׁדי יתן לכם רחמים לפני האישׁ ושׁלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשׁר שׁכלתי שׁכלתי
בככר הירדן יצקם המלך בעבי האדמה בין סכות ובין צרדתה
ושׁאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם
כפר לעמך ישׂראל אשׁר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישׂראל ונכפר להם הדם
ושׁלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה
התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך
הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשׁם כי גמלו להם רעה
וישׁכב שׁלמה עם אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו
גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שׁבטך ומשׁענתך המה ינחמני
כי לא שׁאול תודך מות יהללך לא ישׂברו יורדי בור אל אמתך
נמו רעיך מלך אשׁור ישׁכנו אדיריך נפשׁו עמך על ההרים ואין מקבץ
ולקח הכהן את הזרע בשׁלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו
ואשׁברה מתלעות עול ומשׁניו אשׁליך טרף
ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשׁור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו
מי אל כמוך נשׂא עון ועבר על פשׁע לשׁארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא
וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשׁר על ביתו הבא את האנשׁים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשׁים בצהרים
ורחל לקחה את התרפים ותשׂמם בכר הגמל ותשׁב עליהם וימשׁשׁ לבן את כל האהל ולא מצא
וישׁב יהודה וישׂראל לבטח אישׁ תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שׁבע כל ימי שׁלמה
כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישׂראל גלה יגלה מעל אדמתו
התדע על מפלשׂי עב מפלאות תמים דעים
זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני