Datasets:
sivan22
/
shulchan-aruch

Dataset card Data Studio Files Community
1
bookname
stringclasses
3 values
topic
stringlengths
9
45
siman
stringlengths
16
159
seif
stringlengths
1
5
text
stringlengths
1
4.82k
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן א - דין השכמת הבוקר. ובו ט' סעיפים:
א.
יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת בוראו שיהא הוא מעורר השחר: {הגה: ועל כל פנים לא יאחר זמן התפלה שהצבור מתפללין (טור):} {הגה: שויתי ה' לנגדי תמיד הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני האלהים כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו כדבורו במושב המלך כל שכן כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקב''ה אשר מלא כל הארץ כבודו עומד עליו ורואה במעשיו כמו שנאמר אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה' מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי''ת ובושתו ממנו תמיד (מורה נבוכים חלק ג' פרק נ''ב) ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת השי''ת גם בהצנע לכת ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב ומיד שיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה (טור):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן א - דין השכמת הבוקר. ובו ט' סעיפים:
ב.
המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות שהן בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף הלילה שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות רצויה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן א - דין השכמת הבוקר. ובו ט' סעיפים:
ג.
ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן א - דין השכמת הבוקר. ובו ט' סעיפים:
ד.
טוב מעט תחנונים בכוונה מהרבות בלא כוונה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן א - דין השכמת הבוקר. ובו ט' סעיפים:
ה.
טוב לומר פרשת העקדה ופרשת המן ועשרת הדברות ופרשת עולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם: {הגה: ודוקא ביחיד מותר לומר עשרת הדברות בכל יום אבל אסור לאומרם בצבור (תשובת הרשב''א סימן מ''ד):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן א - דין השכמת הבוקר. ובו ט' סעיפים:
ו.
פרשיות הקרבנות לא יאמר אלא ביום (ועיין לקמן סימן מ''ז סעיף י''ג):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן א - דין השכמת הבוקר. ובו ט' סעיפים:
ז.
כשיסיים פרשת העולה יאמר יהי רצון מלפניך שיהיה זה חשוב ומקובל כאילו הקרבתי עולה וכך יאמר אחר פרשיות המנחה והשלמים מפני שהם באים נדבה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן א - דין השכמת הבוקר. ובו ט' סעיפים:
ח.
יאמר עם הקרבנות פסוק ושחט אותו על ירך המזבח צפונה לפני ה':
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן א - דין השכמת הבוקר. ובו ט' סעיפים:
ט.
יש נוהגין לומר פרשת הכיור ואחר כך פרשת תרומת הדשן ואחר כך פרשת התמיד ואחר כך פרשת מזבח מקטר קטורת ופרשת סממני הקטורת ועשייתו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ב - דין לבישת בגדים. ובו ו' סעיפים:
א.
לא ילבש חלוקו מיושב (טור) אלא יקח חלוקו ויכניס בו (ראשו) וזרועותיו בעודנו שוכב ונמצא כשיקום שהוא מכוסה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ב - דין לבישת בגדים. ובו ו' סעיפים:
ב.
אל יאמר הנני בחדרי חדרים מי רואני כי הקב''ה מלא כל הארץ כבודו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ב - דין לבישת בגדים. ובו ו' סעיפים:
ג.
ידקדק בחלוקו ללובשו כדרכו שלא יהפוך הפנימי לחוץ:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ב - דין לבישת בגדים. ובו ו' סעיפים:
ד.
ינעול מנעל ימין תחלה ולא יקשרנו ואחר כך ינעול של שמאל ויקשרנו ויחזור ויקשור של ימין: {הגה: ובמנעלים שלנו שאין להם קשירה ינעול של ימין תחלה (תוספות פרק במה אשה דף ס''א):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ב - דין לבישת בגדים. ובו ו' סעיפים:
ה.
כשחולץ מנעליו חולץ של שמאל תחלה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ב - דין לבישת בגדים. ובו ו' סעיפים:
ו.
אסור לילך בקומה זקופה ולא ילך ד' אמות בגילוי הראש (מפני כבוד השכינה) ויבדוק נקביו: {הגה: ויכסה כל גופו ולא ילך יחף (אור זרוע). וירגיל עצמו לפנות בוקר וערב שהוא זריזות ונקיות (הגהות מיימוני פרק ה' מהלכות דעות):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
א.
כשיכנס לבית הכסא יאמר התכבדו מכובדים וכו' ועכשיו לא נהגו לאומרו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
ב.
יהא צנוע בבית הכסא ולא יגלה עצמו עד שישב: {הגה: ולא ילכו שני אנשים ביחד גם לא ידבר שם ויסגור הדלת בעדו משום צניעות (אור זרוע):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
ג.
אם רוצה למשמש בפי טבעת בצרור או בקיסם לפתוח נקביו ימשמש קודם שישב ולא ימשמש אחר שישב מפני שקשה לכשפים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
ד.
לא יגלה עצמו כי אם לאחריו טפח ומלפניו טפחיים ואשה מאחריה טפח ומלפניה ולא כלום:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
ה.
אם נפנה במקום מגולה שאין בו מחיצות יכוין שיהיו פניו לדרום ואחוריו לצפון או איפכא אבל בין מזרח למערב אסור (ולהטיל מים בכל ענין שרי) (בית יוסף בשם הרמב''ם):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
ו.
וכן אסור לישן בין מזרח למערב אם אשתו עמו ונכון להזהר אפילו כשאין אשתו עמו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
ז.
המטיל מים מן הצופים ולפנים (פירוש, מקום שיכולים לראות משם הר הבית ומשם והלאה אין יכולים לראות, רש''י) לא ישב ופניו כלפי הקודש (אלא לצפון או לדרום) או יסלק הקודש לצדדין:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
ח.
כשנפנה בשדה אם הוא אחורי הגדר יפנה מיד ובבקעה יתרחק עד מקום שלא יוכל חבירו לראות פירועו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
ט.
לא ישב במהרה ובחוזק ולא יאנוס לדחוק עצמו יותר מדאי שלא ינתק שיני הכרכשתא:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
י.
לא יקנח ביד ימין:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
יא.
לא יקנח בחרס משום כשפים ולא בעשבים יבשים שהמקנח בדבר שהאור שולט בו שיניו התחתונות נושרות ולא בצרור שקנח בו חבירו מפני שמביא את האדם לידי תחתוניות: {הגה: ועכשיו שבתי כסאות שלנו אינן בשדה נהגו לקנח (בחרס וכן נהגו לקנח) בדבר שהאור שולט בו ואינו מזיק ופוק חזי מאי עמא דבר (חידושי אגודה פרק המוציא):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
יב.
יפנה בצניעות בלילה כמו ביום:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
יג.
לא ישתין מעומד מפני ניצוצות הניתזין על רגליו אם לא שיעמוד במקום גבוה או שישתין לתוך עפר תחוח (פירוש, קרקע שאינה בתולה אלא כגון של ארץ חרושה):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
יד.
יזהר שלא יאחוז באמה וישתין אם לא מעטרה ולמטה מפני שמוציא שכבת זרע לבטלה אלא אם כן הוא נשוי ומדת חסידות ליזהר אפילו הנשוי:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
טו.
אפילו מי שאינו נשוי מותר לסייע בביצים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
טז.
לא הותר לנשוי לאחוז באמה אלא להשתין אבל להתחכך לא:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ג - הנהגת בית הכסא. ובו י''ז סעיפים:
יז.
המשהה נקביו עובר משום בל תשקצו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
א.
ירחץ ידיו ויברך על נטילת ידים: {(הגה: ויש אומרים גם אשר יצר ואפילו לא עשה צרכיו וכן נהגו) (אבודרהם):} מים הפסולים לנטילת ידים לסעודה (לקמן סימן ק''ס): כשרים לנטילת ידים לתפלה מיהו יש מי שאומר דלא מברך עלייהו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
ב.
ידקדק לערות עליהן מים ג' פעמים להעביר רוח רעה ששורה עליהן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
ג.
לא יגע בידו קודם נטילה לפה ולא לחוטם ולא לאזנים ולא לעינים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
ד.
אפילו מי שנטל ידיו לא ימשמש בפי הטבעת תמיד מפני שמביאתו לידי תחתוניות לא יגע במקום הקזה שמשמוש היד מזיק לחבורה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
ה.
לא יגע בגיגית שכר שמשמוש היד מפסיד השכר:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
ו.
אין צריך רביעית לנטילת ידים לתפלה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
ז.
טוב להקפיד בנטילת ידים שחרית בכל הדברים המעכבים בנטילת ידים לסעודה: {הגה: מיהו אינו מעכב לא כלי ולא כח גברא ושאר הדברים הפוסלים בנטילת הסעודה (מרדכי ריש פרק אלו דברים תשובת רשב''א סימן קצ''ה):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
ח.
נטילת ידים שחרית אין נוטלין על גבי קרקע אלא לתוך כלי:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
ט.
מים של נטילת ידים שחרית אסור ליהנות מהם ולא ישפכם בבית ולא במקום שעוברים שם בני אדם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
י.
נוטל כלי של מים ביד ימינו ונותנו ליד שמאלו כדי שיריק מים על ימינו תחלה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
יא.
לא יטול ממי שלא נטל ידיו שחרית:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
יב.
אם שכשך ידיו לתוך כלי של מים עלתה לו נטילה לקריאת שמע ולתפלה אבל לא לרוח רעה שעליהן אם שכשך ידיו בג' מימות מחולפים יש להסתפק אם עלתה לו להעביר רוח רעה שעליהן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
יג.
אם היה נעור כל הלילה יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו שחרית להתפלל ולהעביר רוח רעה מידיו: {הגה: ויטלם בלא ברכה (הרא''ש כלל ב' ורשב''א סימן קכ''ג):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
יד.
השכים קודם עמוד השחר ונטל ידיו יש להסתפק אם צריך ליטול ידיו פעם אחרת כשיאור היום להעביר רוח רעה השורה על הידים: {(הגה: ויטלם בלא ברכה):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
טו.
ישן ביום יש להסתפק אם צריך לערות מים עליהם ג' פעמים (ויטלם בלא ברכה):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
טז.
דוד היה נזהר שלא לישן שיתין נשמין (פירוש, ששים נשימות) כדי שלא יטעום טעם מיתה: {(הגה: ובגמרא פרק הישן משמע דדוקא ביום היה נזהר) (דברי עצמו ועיין בבית יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
יז.
יש נוהגין לרחוץ פיהם שחרית מפני הרירים שבתוך הפה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
יח.
אלו דברים צריכים נטילה במים. הקם מהמטה. והיוצא מבית הכסא. ומבית המרחץ. והנוטל צפרניו. והחולץ מנעליו. והנוגע ברגליו. והחופף ראשו. ויש אומרים אף ההולך בין המתים. ומי שנגע במת. ומי שמפליא כליו. והמשמש מטתו. והנוגע בכנה. והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל אם תלמיד חכם הוא תלמודו משתכח ואם אינו תלמיד חכם יוצא מדעתו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
יט.
המקיז דם מהכתפים ולא נטל ידיו מפחד ז' ימים. המגלח ולא נטל ידיו מפחד ג' ימים. הנוטל צפרניו ולא נטל ידיו מפחד יום אחד ואינו יודע ממה מפחד:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
כ.
הרוחץ פניו ולא נגבם יפה פניו מתבקעות או עולה בהן שחין ורפואתו לרחוץ הרבה במי סילקא:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
כא.
צריך ליזהר בתפלה או באכילה (ועיין לקמן סימן צ''ב סעיף ו' וסימן קס''ד) שלא ליגע בשוק וירך ובמקומות המכוסים באדם לפי שיש שם מלמולי זיעה (מלמולי זיעה פירוש זוהמא כעין שעורים קטנים). וכן שלא לחכך בראשו אבל מקומות המגולים בראשו ובפניו ובמקום המגולה שבזרועותיו אין להקפיד:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
כב.
אם אין לו מים יקנח ידיו בצרור או בעפר או בכל מידי דמנקי ויברך על נקיות ידים ויועיל לתפלה אבל לא להעביר רוח רעה שעליהן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ד - דיני נטילת ידים. ובו כ''ג סעיפים:
כג.
לא תקנו נטילת ידים אלא לקריאת שמע ולתפלה אבל ברכות דשחרית יכול לברך קודם נטילה אלא אם כן הוא ישן על מטתו ערום שאז אסור להזכיר את השם עד שינקה אותם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ה - כוונת הברכות. ובו סעיף אחד:
א.
יכוין בברכתו פירוש המלות כשיזכיר השם יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל ויכוין בכתיבתו ביו''ד ה''א שהיה והוה ויהיה ובהזכירו אלהים יכוין שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכוחות כלם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ו - דין ברכת אשר יצר ואלהי נשמה ופירושיו. ובו ד' סעיפים:
א.
כשיצא מבית הכסא יברך אשר יצר את האדם בחכמה שבריאת האדם היא בחכמה נפלאה ויש מפרשים על שם שהגוף דומה לנוד מלא רוח והוא מלא נקבים כדלקמן בסמוך ויש מפרשים בחכמה שהתקין מזונותיו של אדם הראשון ואחר כך בראו וברא בו נקבים נקבים חלולים חלולים פירוש נקבים רבים כגון פה וחוטם ופי טבעת וגם ברא בו אברים רבים חלולים כמו לב וכרס ומעיים שאם יסתם אחד מהם כלומר שבנקבים יש נקב אחד שהוא הפה שכשהוא במעי אמו הוא סתום וכשיוצא לאויר העולם הוא נפתח ואם כשיוצא לאויר העולם היה נשאר סתום לא היה אפשר להתקיים אפילו שעה אחת והאברים החלולים אם היה נפתח אחד מהם לא היה אפשר להתקיים אפילו שעה אחת ועוד יש לפרש שגבול יש לאדם שיכולין נקביו ליסתם ולא ימות וכיון שעבר אותו הגבול אי אפשר להתקיים אפילו שעה אחת וכיון שבכלל הנקבים הם פי הטבעת ופי האמה ובכלל האברים החלולים שאם יפתח אחד מהם אי אפשר להתקיים הם כרס ומעיים שפיר הוי שבח זה מענין עשיית צרכיו. ואפשר עוד שמאחר שאם יוצא לנקביו ביותר עד שאם עבר הגבול ימות בכלל שאם יפתח אחד מהם הוא והוי שאם יפתח אחד מהם נמי מענין עשיית צרכיו ממש. רופא (חולי) כל בשר על שם שהנקבים שברא בו להוציא פסולת מאכלו כי אם יתעפש בבטן ימות והוצאתו היא רפואה. ומפליא לעשות מפני שאדם דומה לנוד מלא רוח ואם יעשה אדם בנוד נקב כחודה של מחט הרוח יוצא והאדם מלא נקבים ורוחו משתמרת בתוכו הרי זה פלא ועוד יש לפרש על שם שבורר טוב המאכל ודוחה הפסולת: {הגה: ועוד יש לפרש שמפליא לעשות במה ששומר רוח האדם בקרבו וקושר דבר רוחני בדבר גשמי והכל הוא על ידי שהוא רופא כל בשר כי אז האדם בקו הבריאות ונשמתו משתמרת בקרבו (דברי עצמו):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ו - דין ברכת אשר יצר ואלהי נשמה ופירושיו. ובו ד' סעיפים:
ב.
יש נוהגין להמתין לברך על נטילת ידים עד בואם לבית הכנסת ומסדרים אותו עם שאר הברכות ובני ספרד לא נהגו כן. ועל כל פנים לא יברך ב' פעמים ומי שמברכם בביתו לא יברך בבית הכנסת וכן מי שמברכם בבית הכנסת לא יברך בביתו (כל בו סימן ב'). ומי שלומד קודם שיכנס לבית הכנסת או מתפלל קודם יברכם בביתו ולא יברך בבית הכנסת ואפילו בכהאי גוונא יש נוהגין לסדרם עם שאר ברכות בבית הכנסת ואין מברכין בביתם (מהרי''ל הלכות תפלה):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ו - דין ברכת אשר יצר ואלהי נשמה ופירושיו. ובו ד' סעיפים:
ג.
ברכת אלהי נשמה אינה פותחת בברוך מפני שהוא ברכת ההודאה וברכת ההודאות אין פותחות בברוך כמו שמצינו בברכת הגשמים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ו - דין ברכת אשר יצר ואלהי נשמה ופירושיו. ובו ד' סעיפים:
ד.
יש נוהגין שאחר שבירך אחד ברכת השחר וענו אחריו אמן חוזר אחד מהעונים אמן ומברך ועונין אחריו אמן וכסדר הזה עושין כל אותם שענו אמן תחלה ואין לערער עליהם ולומר שכבר יצאו באמן שענו תחלה מפני שהמברך אינו מכוין להוציא אחרים ואפילו אם היה המברך מכוין להוציא אחרים הם מכונים שלא לצאת בברכתו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ז - דין לברך ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים. ובו ד' סעיפים:
א.
כל היום כשעושה צרכיו בין קטנים בין גדולים מברך אשר יצר ולא על נטילת ידים אף אם רוצה ללמוד או להתפלל מיד: {הגה: היו ידיו מלוכלכות ששפשף בהן אפילו הכי אינו מברך על נטילת ידים (סמ''ג סימן כ''ז מצות עשה):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ז - דין לברך ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים. ובו ד' סעיפים:
ב.
הטיל מים ולא שפשף אף על פי שצריך לברך אשר יצר אין צריך ליטול ידיו אלא משום נקיות או משום הכון:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ז - דין לברך ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים. ובו ד' סעיפים:
ג.
הטיל מים והסיח דעתו מלהטיל מים ואחר כך נמלך והטיל מים פעם אחרת צריך לברך ב' פעמים אשר יצר:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות הנהגת אדם בבוקר
סימן ז - דין לברך ברכת אשר יצר כל היום אחר הטלת מים. ובו ד' סעיפים:
ד.
אין שיעור להשתין מים כי אפילו לטפה אחת חייב לברך שאם יסתם הנקב מלהוציא הטפה ההיא היה קשה לו וחייב להודות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
א.
יתעטף בציצית ויברך מעומד:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
ב.
סדר עטיפתו כדרך בני אדם שמתכסים בכסותם ועוסקים במלאכתם פעמים בכיסוי הראש פעמים בגילוי הראש ונכון שיכסה ראשו בטלית:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
ג.
טליתות קטנים שלנו שאנו נוהגים ללבוש אף על פי שאין בהם עיטוף יוצאין בהם ידי חובת ציצית וטוב להניח אותו על ראשו רחבו לקומתו ולהתעטף בו ויעמוד כך מעוטף לפחות כדי הילוך ד' אמות ואחר כך ימשכנו מעל ראשו וילבישנו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
ד.
מחזיר שתי ציציות לפניו ושתים לאחריו כדי שיהא מסובב במצות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
ה.
מברך להתעטף בציצית אם שנים או שלשה מתעטפים בטלית כאחת (פירוש, בפעם אחת) כלם מברכים ואם רצו אחד מברך והאחרים יענו אמן:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
ו.
על טלית קטן יכול לברך להתעטף אף על פי שאינו מתעטף אלא לובשו: {הגה: ויש אומרים שמברכין עליו על מצות ציצית וכן נוהגין ואין לשנות (כל בו סימן כ''ב ונימוקי יוסף בהלכות קטנות דף פ''ו ע''ב):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
ז.
צריך להפריד חוטי הציצית זה מזה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
ח.
יכוין בהתעטפו שצונו הקב''ה להתעטף בו כדי שנזכור כל מצותיו לעשותם:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
ט.
קודם שיברך יעיין בחוטי הציצית אם הם כשרים כדי שלא יברך לבטלה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
י.
אם לובש טלית קטן בעוד שאין ידיו נקיות ילבשנו בלא ברכה וכשיטול ידיו ימשמש בציצית ויברך עליו או כשילבש טלית אחר יברך עליו ויכוין לפטור גם את זה ואין צריך למשמש בציציות של ראשון:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
יא.
עיקר מצות טלית קטן ללובשו על בגדיו כדי שתמיד יראהו ויזכור המצות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
יב.
אם יש לו כמה בגדים של ארבע כנפות כלם חייבים בציצית ואם לבשם כלם בלא הפסק והיה דעתו מתחלה על כלם לא יברך אלא ברכה א' אם מפסיק ביניהם צריך לברך על כל אחת ואחת והוא הדין אם לא היה בדעתו מתחלה על כלם הוי כמפסיק ביניהם: {הגה: וכן אם פשט הראשון קודם שלבש השני צריך לחזור ולברך (תרומת הדשן סימן מ''ה):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
יג.
הלובש טלית קטן ומברך עליו וכשהולך לבית הכנסת מתעטף בטלית גדול צריך לברך עליו דהליכה מביתו לבית הכנסת חשיבה הפסק ואם מתפלל בתוך ביתו אם היה דעתו מתחלה גם על טלית גדול ולא הפסיק בינתים בשיחה או בדברים אחרים אינו צריך לחזור ולברך:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
יד.
אם פשט טליתו אפילו היה דעתו לחזור ולהתעטף בו מיד צריך לברך כשיחזור ויתעטף בו: {הגה: ויש אומרים שאין מברכין אם היה דעתו לחזור ולהתעטף בו (אגו' סימן ל''ה). ויש אומרים דוקא כשנשאר עליו טלית קטן והכי נוהגין (שם) (עיין לקמן סימן כ''ה סעיף י''ב):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
טו.
אם נפלה טליתו שלא במתכוין וחוזר ומתעטף צריך לברך והוא שנפלה כולה אבל אם לא נפלה כולה אף על פי שנפלה רובה אינו צריך לברך:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
טז.
הלן בטליתו בלילה צריך לברך עליו בבוקר אף אם לא פשטו וטוב למשמש בו בשעת ברכה. וכן יעשה מי שלובש טליתו קודם שיאיר היום (הגהות מיימוני בשם ספר התרומה הסמ''ג וסמ''ק ומרדכי בהלכות תפלין):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ח - הלכות ציצית ועטיפתו. ובו י''ז סעיפים:
יז.
נתכסה בבגד שהוא חייב בציצית ולא הטיל בו ציצית ביטל מצות ציצית:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ט - איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית. ובו ו' סעיפים:
א.
אין חייב בציצית מן התורה אלא בגד פשתים או של צמר רחלים אבל בגדי שאר מינים אין חייבים בציצית אלא מדרבנן. (ויש אומרים דכולהו חייבין מדאורייתא והכי הלכתא) (תוספות דף ל''ט והרא''ש וסמ''ג ומרדכי):
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ט - איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית. ובו ו' סעיפים:
ב.
ציצית של פשתים או של צמר רחלים פוטרים בכל מיני בגדים חוץ משל פשתים לצמר או של צמר לפשתים בזמן הזה דליכא תכלת מפני שהם כלאים: {הגה: ויש אומרים שלא לעשות ציצית של פשתים כלל אפילו בשאר מינים והכי נהוג (סמ''ק סימן ל''ח):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ט - איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית. ובו ו' סעיפים:
ג.
ציצית של שאר מינים אין פוטרים אלא במינם כגון משי לבגד משי וצמר גפן לצמר גפן אבל שלא במינם אין פוטרין:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ט - איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית. ובו ו' סעיפים:
ד.
אם הטיל בטלית של שאר מינים קצת ציציות ממינו וקצת מצמר או פשתים יש להסתפק בו:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ט - איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית. ובו ו' סעיפים:
ה.
יש אומרים שצריך לעשות הציצית מצבע הטלית והמדקדקים נוהגים כן: {הגה: והאשכנזים אין נוהגין לעשות הציצית רק לבנים אף בבגדים צבועים ואין לשנות (תרומת הדשן סימן מ''ו):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן ט - איזה בגדים חייבים בציצית ואיזה פטורים מציצית. ובו ו' סעיפים:
ו.
יש אומרים שאין לעשות טלית של פשתן אף על פי שאין הלכה כן ירא שמים יצא את כולם ועושה טלית של צמר רחלים שהוא חייב בציצית מן התורה בלי פקפוק: {הגה: ומיהו אם אי אפשר רק בטלית של פשתן מוטב שיעשה טלית של פשתן וציצית של פשתן משיתבטל ממצות ציצית (תשובת הרא''ש כלל ב'):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן י - דיני כנפות הטלית. ובו י''ב סעיפים:
א.
טלית שאין לה ד' כנפות פטורה יש לה יותר מד' חייבת ועושה לה ארבע ציציות בארבע כנפיה המרוחקות זו מזו יותר:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן י - דיני כנפות הטלית. ובו י''ב סעיפים:
ב.
יש לה ארבע וחתך אחת באלכסון ועשאוהו שנים הרי נעשית בעלת ה' וחייבת:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן י - דיני כנפות הטלית. ובו י''ב סעיפים:
ג.
כפל קרנות טליתו וקשרם או תפרם ודומה כאלו קיצען ואין לה כנפות אף על פי כן לא נפטרה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן י - דיני כנפות הטלית. ובו י''ב סעיפים:
ד.
טלית של בגד וכנפיה של עור חייבת היא של עור וכנפיה של בגד פטורה:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן י - דיני כנפות הטלית. ובו י''ב סעיפים:
ה.
היו לה ג' כנפות ועשה בהם ג' ציציות ושוב עשה לה כנף ד' ועשה גם בו ציצית פסולה משום תעשה ולא מן העשוי:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן י - דיני כנפות הטלית. ובו י''ב סעיפים:
ו.
אין כופלין את הטלית ומטילים ציצית על כנפיה כמו שהיא כפולה: {(הגה: אבל צריך להטיל בד' כנפיה הפשוטים) (בית יוסף):} אלא אם כן תפרה כולה ואפילו מרוח אחת: {(הגה: ויש אומרים דחייבין אפילו בלא תפירה וטוב לעשות לה ציצית אבל לא לברך עליה) (הרי''ף והרא''ש והטור):}. הטיל ציצית על ציצית אם נתכוין לבטל הראשונה חותך הראשונה וכשרה ואם נתכוין להוסיף אף על פי שחתך אחת משתיהן פסולה: {(הגה: ויש מכשירים בכל ענין וכן עיקר) (טור בשם הרא''ש ורבינו ירוחם נתיב י''ח חלק ג'): וקודם שחתך הראשונות פסול בכל ענין (בית יוסף):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן י - דיני כנפות הטלית. ובו י''ב סעיפים:
ז.
מלבושים שהם פתוחים מן הצדדין למטה ויש להם ד' כנפות לצד מטה ולמעלה הם סתומים אם רובו סתום פטור ואם רובו פתוח חייב. ואם חציו סתום וחציו פתוח מטילין אותו לחומרא וחייב בציצית ואין יוצאין בו בשבת:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן י - דיני כנפות הטלית. ובו י''ב סעיפים:
ח.
קאפ''ה שהיא פתוחה בענין שיש לה ד' כנפות אם יקבעו בה אשטרינג''ה לעשותה כסתומה כדי לפוטרה מציצית אינו מועיל תקון זה אם לא תהיה קבועה מחצי ארכה ולמטה לכל הפחות וגם שתהיה קבועה למטה מהחגור למען יהיה הרוב הסתום רוב הנראה לעינים דאם לא כן יאסר משום מראית העין:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן י - דיני כנפות הטלית. ובו י''ב סעיפים:
ט.
הכנפים צריך שיהיו מרובעות ולא שיהיו עגולות:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן י - דיני כנפות הטלית. ובו י''ב סעיפים:
י.
מצנפת פטורה אפילו של ארצות המערב שב' ראשיה מושלכים על כתפיהם וגופם ואף על פי שמתכסה בה ראשו ורובו פטור כיון שעיקרה לכסות הראש דכסותך אמר רחמנא ולא כסות הראש:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן י - דיני כנפות הטלית. ובו י''ב סעיפים:
יא.
סודר שנותנין על הצואר במלכות ארץ ישראל שנקרא בערבי שי''ד וכן בוק''א שהיו נותנין בספרד על כתפיהם פטורים:
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן י - דיני כנפות הטלית. ובו י''ב סעיפים:
יב.
מלבושים שבמצרים הנקראים גוחא''ש וכן מינטיג''י ודואלמני''ש וקאפטאני''ש ופידיני''ש שבתוגרמה אף על פי שיש להם ד' כנפים פטורים: {(הגה: והוא הדין מלבושים של גלילות בני אשכנז וספרד הואיל ואין כנפיהם עשוין שיהיו שנים לפניהם ושנים לאחריהם מכוונים זו כנגד זו פטורים) (בית יוסף לפי סברת מהרי''ק):}
שלחן ערוך - אורח חיים
הלכות ציצית
סימן יא - דיני חוטי הציצית. ובו ט''ו סעיפים:
א.
החוטין צריך שיהיו טוויין לשמן: {(הגה: ויש מחמירין אפילו לנפצן לשמן והמנהג להקל בנפוץ) (מרדכי ואגודה סימן כ''ג):} שיאמר בתחלת הטווי שהוא עושה כן לשם ציצית או שיאמר לאשה טווי לי ציצית לטלית ואם לא היו טווין לשמן פסולים: